בית שר – בית ישן וקודר שהפך לחגיגה של צבע

 ביתה של ריקי צימט הפך מבית שגרתי, ישן וקודר, לחגיגה של צבע. ריקי, מעצבת בצבע, ושותפה מעצב הפנים ז’יל ז’ורנו, מאמינים שבעזרת דמיון, כשרון, תעוזה ודו-שיח נכון עם חומרים וצבעים, אפשר ליצור חלל מגורים חווייתי גם בעלויות נמוכות יחסית, והבית הזה הוא ההוכחה שזה אפשרי."מרוב צבע", אומרת ריקי צימט , "הבית שלי שר". יחד עם מעצב הפנים ז’יל זורנו שותפה למשרד "נרקיס", העוסק בעיצוב פנים ובארגון ועיצוב אירועים ותערוכות, שיפצה ריקי, מעצבת בצבע, בנתה וצבעה בית ישן שעבר מטמורפוזה אמיתית, מחושך לאור. השניים השיגו את המראה המצודד של הבית מבלי לשבור קירות )למעט הגדלת שני חלונות( ועם מרבית הריהוט הישן שהיה בו. זוהי דוגמה נפלאה לבית שטופל באמצעים מינימליים, כשהעבודה העיקרית נעשתה בעזרת צבע, באינסוף שיטות, מירקמים, גוונים ותת גוונים. "שני בעלי מקצוע בלבד נכנסו לבית הזה", מתגאה ריקי. "השרברב ואיש השיש. כל השאר עשינו בעצמנו".לפני הטיפול של ריקי וז’יל היה הבית הדו-קומתי פשוט, לא מושקע, אפור מאוד, חסר תאורה טבעית ומאוכלס בחפצים קודרים שהחשיכו אותו עוד יותר. "זה היה כמו בגד משומש שקונים בשוק הפשפשים, שהיה ספוג באישיות של הבעלים הקודמים", אומר ז’יל. "אני מאמין שכל השדים והרוחות הספיקו כבר לברוח מבית משומש. מבחינה מקצועית רכשתי כאן ניסיון של כיבוש יעד בשלבים: לא טיפלנו בכל חלקי הבית בבת אחת. התחלנו מהנישה בכניסה ולאט-לאט התקדמנו, התייחסנו לכל קטע בחלל והתמקדנו בו. העבודה היתה בבחינת צירוף של חלקי פאזל שפורסים על משטח חלק ומרכיבים טיפין טיפין. את התמונה הסופית ידעתי כמעט בוודאות פנימית, כמו-נבואית, לא על פי תוכנית שנקבעה מראש".מקשיבים לחומריםז’יל, שגדל בצרפת וממש נושם אסתטיקה, מדבר על עיצוב בעברית עשירה, מלאה בביטויים ובדימויים מפתיעים השאובים מעולם רוחני עשיר. את העברית הרהוטה רכש במסגרת לימודי פילוסופיה באוניברסיטאות בחיפה ובת-אביב. ריקי למדה את עבודות הצבע בקורסים של "פיינט מג’יק", ובסיומו היא התנפלה בהתלהבות ובפרץ של יצירתיות על כל קיר בבית, ובעזרת ז’יל התאימה לו את הגוון )טיח אנטיקו(, את הרהיט התמונה או המנורה. לא נותרו קיר, ארון או תקרה עירומים מצבע. "מכיוון שזה הבית הפרטי של ריקי, ולא נאלצנו לסיים את העבודה בתאריך מסוים, הקדשנו זמן רב בהקשבה לחומרים", מסביר ז’יל. "זה אולי נשמע קצת מיסטי, אבל החומרים באמת מדברים, ואני אוהב לנהל איתם דיאלוג".לא קל לגלות את עקבות הבית הישן, אבל בכל זאת הוא בצבץ פה ושם, בלבוש חדש. בקומת הכניסה יש מבואה עם גומחה מיוחדת לשידה, דלת רחבה צבועה בגוונים כחולים שמאחוריה חדר המשפחה וחלל גדול לסלון, חדר אוכל ומטבח. הרצפה הוחלפה ובמקום האריחים הישנים הונחו אריחי צפחה )תות( בגווני חלודה ואפור, והם משתלבים היטב בצבעוניות הכללית. במטבח הוסרו חלק מהארונות העליונים והשאר נצבעו על-ידי ריקי מחדש, וכן נוסף משטח שיש חדש לדלפק האוכל.הסלון הוא חגיגה צבעונית המורכבת מריפודים בגוונים סוערים )סזאם(, מספסל-ספה צבוע )של אוניקס( ומעין תמונת קיר צבעונית המורכבת מריבועים של בד קנבס. שני חלונות גדולים שנפתחו מהסלון אל הגן, מחדירים פנימה שפע אור וצמחייה. מסגרות האלומיניום קיבלו טיפול במברשת של ריקי, ועד שלא נוגעים בו אי אפשר לנחש ממה הוא עשוי. אפילו אנשי האלומיניום לא האמינו שאפשר לצבוע את החומר.עמודים מלופפיםגג העץ המשופע, שהיה צבוע בחום כהה קדורני, מתחיל מהקומה השנייה. חלקו חשוף לעין לכל גובהו. צביעה בלבן בשיטה מיוחדת של ניגוב וטשטוש, הפכה את הגג לייחודי וכאילו גבוה יותר. המדרגות המובילות למעלה, המבואה העליונה וחדרי הילדים צופו בשטיח מחבל טבעי. זמן רב נשארו המדרגות ללא מעקה "כי ההארות מגיעות לאט", אומר ג’יל, עד שהגיע רעיון החבל. הפתרון ללפף חבל פשוט על עמודי ברזל דקים הוא מקסים וזול להפליא. כך גם הודבקו חיות צעצוע קטנות על קיר המבואה של חדרי הילדים וסביב ארון שהיה כבד ומכוער. חלק מהדלתות הוסרו ופנים הארון נצבע בגוונים עליזים המעניקים לארון עומק והומור. בחדרי הילדים הוצבו רהיטים )של תפוז( והקירות צופו בטפטים )של סזאם(, חגיגה לעיניים.חדר השינה של ריקי טובל בגווני לבן וחום מקסימים ברכותם. המיטה נצבעה בלבן מגורד ונוסף לה ראש מפליז. מדף הספרים המפותל של רון ארד הוא קישוט קיר יפהפה, ורצפת הפרקט )של נטורה( מחממת את החדר. הווילונות )נטורה( מחוברים לקיר על מסמרים ישנים מהודו )בראכה(. בחדר האמבטיה הוצב כיור נירוסטה בתוך כלוב, ומעליו נתלתה מראה דקורטיבית. הסרת הדלת, שיש גלי על הקיר, וילון בצהוב רעל ואביזרים בסידור מקורי הפכו את החדר לפינת חמד."את מה שקרה בבית הישן הזה אנחנו מנסים ללמד גם את הלקוחות שלנו", אומרים ריקי וז’יל. "אפשר להצליח ליצור חללי מגורים חווייתיים בעזרת צבע ורעיונות פשוטים. צריך אומנם דמיון, מעט כישורים והרבה תעוזה כדי לבצע אותם, אבל זה בהישג יד של רבים, מה עוד שאפשר לחסוך הרבה בעלויות".