בתים של אחרים: איך נראה בית של אדריכלים?

תמיד נעים לבחון בתים של אחרים, לשאוב רעיונות ולהתרשם מתכנון, ריהוט, עיצוב ואדריכלות. בתים הם עולם ומלואו וככאלה הם מציגים מעין מראה שמשקפת את האופי והטעם של מי שמתגורר בתוכם. הם גם מהווים תמיד סוג של הצצה לחיים של אחרים. הצטרפו אלינו לסיור השבועי:

הדיירים: אורן ושרון און זוג אדריכלים ושלושת ילדיהם, בני 8 וחצי, שנה ותינוק בן חודש.

המיקום: דירה בבית משותף משנות ה-60 במרכז רעננה.

שטח: 120 מ"ר.

מה רואים מהחלון? עץ שהשנה התחיל למלא את החלון, עד לפני שנה ראו את השכנים.

מה ביקשו בעלי הבית? בית שישמש את המשפחה אך גם סטודיו למשרד האדריכלות שלהם.

ומה יצא? בית שיודע להשתנות לפי שעות היום עם תחושה חזקה של טבעיות..

לא תמצאו בשום מקום אחר: קיר דשא ירוק בכניסה לבית שמשמש כגלריה להצגת עבודות יצירה של הילדים.

דלת הכניסה לבית קולפה מהמדבקה ונצבעה בלכה כדי להחזיר לחומר הגולמי את הכבוד המגיע לו.

אז מה בבית?
מה קורה כשאדריכל נדרש לתכנן בית שהוא הבית שלו? מה קורה כשאותו נשוי לאדריכל נשוי לאדריכלית שהיא גם השותפה שלו בעסק? התשובה: בית שתוכנן מלכתחילה כדי  לשמש חלל עבודה אך גם חלל פרטי עם הפרדה מדוייקת ונעימה בין החללים. למרות שהבית תוכנן מראש גם לעבודה אין בו שום תחושה של קפיצות או מעונבות ואכן לאחר שבני הזוג העבירו את משכנו של הסטודיו שלהם למשרד חדש הבית נותר חמים נעים ואנושי.

נכנסים: כדי ליצור את הבית שברו בני הזוג את כל הקירות ובנו אותו מההתחלה. בכניסה לבית נהרס קיר שעמד מול הדלת וחסם את המבט פנימה. הריסת הקיר מאפשר מבט מהיר על החלל הציבורי כולו ופרספקטיבה של כל הדירה שחושפת בשלב ראשון את הסלון והמטבח ואת החלון הגדול שמשקיף על עץ גדול וירוק שצומח בגינת הבניין.

נאמנים לאהבתם לחומרים בצורתם הגולמית, קילפו בני הזוג את המדבקה שעיל דלת הפלדלת הרגילה וצבעו אותה בלכה וכדי לשבור את התחושהב התעשייתית הוסיפה לה מגנטים צבעוניים ומשעשעים לתליית מפתחות וכשלט לדלת. השילוב הצבעוני הזה של אפור ואדום נמצא גם כמוטיב חוזר בחלקים אחרים של הבית.

מימין לכניסה נמצא גם אחד הרעיונות המקוריים של הבית: קיר דשא. רעיון שנולד מתוך מתוך רצון להכניס תחושה טבעית וירוקה לבית. המדובר בקיר שצופה בדשא סינטתי ובלייסטים ושימש להצגת תוכניות כשהבית שימוש כמשרד והיום משמש לתליית יצירות שהילדים הביאו איתם מהגן.

משמאל לכניסה קיר נמוך שבו מגוון נישות ומשמש כאיזור שירות לנכנסים וליוצאים מהבית ולצרכי עבודה ומשמש לאחסון מפתחות, מעילים, תיקים, נעליים וגם תיקיות וספרים. הקיר משמש כחוצץ בין האיזור הציבורי לאיזור הפרטי של הבית.

הנקודה האישית: אוסף המחדדים היה שייך לסבתו של אורן ונאסף במשך 40 שנה.

החלל הציבורי: נאמנים לקו הטבעי של הבית חיפו בני הזוג את רצפת הסלון בפרקט מעץ בגוון חום בהיר. עוד בסלון: פינת ישיבה – ספה ושתי כורסאות – שנרכשה בחלקים נפרדים בשוק הפשפשים, שופצה ורופדה בגוון אפור תואם (אורן: "כי זה הצבע היחיד שמתאים לכל פלטת צבעים"), שטיח שחור, וגליל כבלים ישן מעץ גולמי שמשמש כשולחן ("התאים לנו להשתמש ברדי מייד לא פורמלי אבל עדיין אלגנטי"). בסלון מוצג גם אוסף מרגש של מחדדים עשויים נחושת שאספה סבתו של אורן – שעבדה כדקורטורית בעצמה – במשך 40 שנה והורישה לנכדה. כדי להבליט את האוסף המרגש נוספו לקיר מדפים וחלקו של המדף בקיר נצבע באדום. עוד פטנט שמתכתב עם המדף ונועד לשבור את מגבלת כיווני האוויר של הדירה נמצא גם הוא בסלון: על קיר הסלון מוקמו שתי מראות עגולות שנראות כצוהרים אל ביתם של השכנים שמעניקות לחלל תחושה של המשכיות ("הרבה פעמים אורחים של שלנו מנסים להציץ פנימה ומופתעים כשהם מגלים את עצמם").

הסלון: שילוב של פורמליות עם פונקציונליות ממוחזרת.

בצדו השני של הסלון נמצאת פינת הטלוויזיה שבקצה שלה נמצא עמוד ומעברה השני נמצאת פינת העבודה של בני הזוג והמטבח שנפתח אל הסלון. במרכזו של המטבח המודרני נמצא עמוד שמצופה גם הוא בשטיח דשא סינתטי וסביבו שולחן שתכננו בני הזוג מפלטה לבנה עם רגליים אדומות על גלגלים גבוהים. השולחן המקורי תוכנן כך שניתן לסובב אותו וליהנות ממנו הן כדי לאכול ארוחות משפחתיות, ואפילו כדי לצפות בטלוויזיה שבסלון או כדי להשגיח על הילדים שמשחקים בסלון.

ארונות המטבח עוצבו בקו מודרני בגווני אפור עם נגיעות חמות – משטח אבן קיסר בדוגמת סומסום, קוביות שחורות שהן למעשה ארוניות תבלינים שעליהן ניתן לכתוב בגירים צבעוניים הודעות וגוף תאורה שהוא סוג של דלי ובתוכו אוסף של נורות ישנות.

חדרי הילדים וההורים עוצבו באותו קו אך בפשטות וחדר האמבטיה עוצב בגווני אפור – רצפה – שחור לבן – פסיפס על האמבטיה ואדום – ארון האמבטיה. עם נגיעה של ירוק שמגיעה משלושה קקטוסים שתלויים על מדף לבן.

המטבח. אפור עם נגיעות ירוקות ואדומות.