אדריכלות בארץ  //  מהצריף של בן גוריון ועד לבית האח הגדול: מצעד הבתים הכי ישראלים

מהצריף של בן גוריון ועד לבית האח הגדול: מצעד הבתים הכי ישראלים

הם יכולים להיות גדולים ומפוארים ויכולים להיות גם דלים ופשוטים, חלקם מוזרים וחלקם סמליים ומרגשים. הבתים של ישראל מספרים את הסיפור של כולנו כבר 63 שנים

מאת: טלי מור צילום:

בחירה של עשרה מבנים ישראליים טיפוסיים היא משימה קשה. ההיסטוריה הקצרה יחסית של ישראל מאז הקמתה ושל הארכיטקטורה שלה מעלה שאלות רבות: מה הופך מבנה לישראלי והאם יש דבר כזה ארכיטקטורה ישראלית בכלל? האם ניתן להפריד בין היצירות הארכיטקטוניות שנוצרו לפני תחילת הציונות לבין אלה שנוצרו בזמן העתיק ובעבר הישראלי המפואר והמרתק?

אמנם קשה לענות על שאלות שכאלה אבל עדיין ניסינו אנחנו למצוא תשובה, שכמו חלק גדול מהמבנים שמוזכרים ברשימה זו, נכונה אולי רק להיום. לצורך המשימה כינסנו כמה מומחים לעיצוב ולמרות זאת עדיין נשארו להן בחוץ גם יצירות ארכיטקטוניות מפוארות כמו מסגד אל-אקצה, תחנת החשמל בחדרה או טחנת הרוח בימין משה ואפילו כאלו שהיו אבן דרך ודעכו כמו כלבו שלום, בית ההבראה המדורג בזכרון יעקב או הבית המשוגע בטיילת תל אביב. ולמרות הכל, יש כמה בתים כאן במולדת שקפיצה ביניהם מהווה בעצם סוג של שרטוט של הישראליות לאורך השנים – זו הישנה וזו החדשה. הנה לפניכם עשרת הבתים שאנחנו בחרנו. ספרו לנו בתגובות על הבית הישראלי שלכם ועזרו לנו להמשיך את הרשימה:

משכן הכנסת
איפה: ירושלים
אדריכל: יוסף קלרויין

למה בחרנו?: צריך להסביר? כשהוא צופה על ירושלים ממרומי גבעת רם הפך משכן הכנסת בירושלים מאז הקמתו בשנת 1966 לאחד מסמלי המדינה החשובים ביותר. לצורך הקמת הבניין הוכרז על תחרות בה זכה האדריכל יוסף קלרויין ז"ל, אבל היישום בפועל של התוכנית ניתן לאדריכלים נוספים בהם דב ורם כרמי ונערכו בו שינויים. 

דבר המומחה: עורכת בניין ודיור, חדווה אלמוז: "מדובר בסמל ישראלי וירושלמי שקשה לנתח אותו אדריכלית בנפרד מהסימבוליות שלו. אני אוהבת את החיבור שיש בארכיטקטורה של המבנה בין חדש לישן – שבאה לידי ביטוי במיוחד בעמודים שמתקשרים עם מבני השלטון היווניים אך מיושמים בצורה מודרנית".

הכנסת
סוג של סמל המדינה. כנסת ישראל (צילום: יצחק הררי, באדיבות הכנסת)

הצריף של בן גוריון
איפה: קיבוץ שדה בוקר
אדריכל: לא ידוע

למה בחרנו?: בזכות הצניעות, הפשטות והחזון והימים בהם מילים כאלה לא נשמעו כמו מילים גסות. הצריף השבדי בו התגורר דוד בן גוריון אחרי פרישתו מהפוליטיקה הוא צריף עץ שבדי פשוט שנבנה עבור קיבוץ שדה בוקר על ידי חברת "סולל בונה", ממש כמו שאר מבני הקיבוץ של אותו זמן. הפשטות החיצונית אינה מלמדת על יושבו אבל הספרייה העצומה יחד עם אוסף המזכרות שאסף בן גוריון בחייו מלמדת על אישיותו המרשימה.

דבר המומחה: אדריכל ישראל גודוביץ': "למרות שהיה לו בית מידות בתל אביב, בן גוריון בחר לחיות בצריף פשוט בנגב, בצריף שאני לא מאמין שהמנהיגים שלנו היום יסכימו לבלות בו את החופשה השנתית שלהם. אני חושב שזה אומר הכל על אז והיום".

צריף בן גוריון
וגם הנגב עוד יהיה פורח. צריף בן גוריון (צילום: חנן אפשטיין)
 
בית האונייה
איפה: רחוב לבנדה 56, תל אביב
אדריכל: שמעון חמדי-לוי

למה בחרנו?: בזכות סגנון הבאוהאוס המרשים של המבנה, הצורה המקורית וההתאמה המושלמת של המבנה לתוואי השטח עליו הוא קיים. בית האונייה הוא סמל לסגנון הבנייה שאיפיין את שנותיה הראשונות של העיר הלבנה והפך אותה לאתר מורשת עולמי המוכר על ידי אונסק"ו.

דבר המומחה: אדריכל ישראל גודוביץ': "הבאוהאוס בא כדי להתריס נגד האקלקטיות  שאיפיינה את האדריכלות של סוף המאה ה-19ותחילת המאה ה-20. וכאילו אומר" 'מי צריך את כל הקישוטים האלה על הבתים?'. חלון הוא חלון, דלת היא דלת ואם יש עמוד הוא צריך להיראות כמו עמוד ולא צריך להוסיף לו אישה חשופת שדיים או זורק דיסקוס שמחזיק את הבניין. למרות שהישראליות צעצעה את הבאוהאוס אני אוהב את הסגנון הזה ומחבב את זה שהוא הפך טרנדי בשנים האחרונות".

בית האוניה
אונייה בלב העיר הגדולה. בית האונייה (צילום: כפיר חרבי)


המקדש הבהאי
איפה: המושבה הגרמנית, חיפה
אדריכל: לא ידוע

למה בחרנו?: בזכות ההדר והיופי שמעודנים על ידי הגנים המטופחים. בזכות הנוף שנשקף מהמקדש ובזכות העובדה הפשוטה שהמקדש הבהאי מייפה עוד יותר את חיפה היפה ממילא.


דבר המומחה: אדריכל ישראל גודוביץ': "הבית שבנוי כמקד יווני עם הכיפה הזוהרת שלו הם עונג צרוף ובמיוחד בלילה. זה כמו זיקוקי דינור אי אפשר להסביר את היופי אלא רק ליהנות ממנו".

מקדש הבהאים
גם זו סוג של ישראליות. מקדש הבאהים (צילום: יח"צ)
 
מגדלי עזריאלי
איפה: דרך בגין, תל אביב
אדריכל: דוד עזריאלי

למה בחרנו?: למרות שבשנותיו הראשונות נדמה היה שמדובר בנטע זר בנוף העירוני התל אביבי הפך עם השנים לציון דרך ולסמל עירוני. השם המקורי "מרכז השלום" הוחלף בשמו של היזם עם השנים, עוד אחד מסימני הזמן. 

דבר המומחה: עורכת בניין ודיור, חדווה אלמוז: "מגדלי עזריאלי הם סוג של מפגן כוח אדריכלי, למרות המחווה שהם עושים לצורות הבסיס האדריכליות – משולש, ריבוע ועיגול. באיזושהו מקום זה קצת תקוע בעיר, אבל יכול להיות שזה ישתנה כמסביב ייבנו עוד מגדלים".

מגדלי עזריאלי
בהתחלה הם היו נטע זר. מגדלי עזריאלי (צילום: יח"צ)


אוהל בדווי
איפה: בכל מקום ברחבי ישראל, הפזורה הבדווית
אדריכל: ללא אדריכל

למה בחרנו?: הכי קרוב לימי התנ"ך והכי קרוב לאדמה האוהל הבדואי הוא כנראה צורת הבנייה והמגורים הקדומה ביותר שהתקיימה בישראל שלמרות פשטותה אפשר ללמוד ממנה הרבה.

דבר המומחה: אדריכל ישראל גודוביץ': "האוהלים של הבדואים הם אחד מפלאי הארכיטקטורה של כל הזמנים. כמה מקלות, כמה יריעות בד או עור, ויש לך בית. זוהי צורת הבנייה הכי מקומית שיש בה את כל מה שהרבה מהאדריכלים שלנו שכחו – התייחסות השתלבות בסביבה, התייחסות לקו הרקיע וחן. זו הסיבה שאוהלי הבדואים מופיעים בכל ספר אדריכלות".

בית המשפט העליון בירושלים
איפה: גבעת רם, ירושלים
אדריכלים: רם ועדה כרמי

למה בחרנו?: בזכות הקשר עם העבר ועם ירושלים, בזכות המסדרונות הארוכים ואולמות המשפט המרשימים בגודלם.

דבר המומחה: עורכת בניין ודיור, חדווה אלמוז: "פנינת אדריכלות שדיברו עליה בכל העולם. אחד הדברים שהכי מדהימים במבנה הוא שעל אף המודרניזם והגודל שלו ניתנה בתכנון שלו תשומת לב לאור ונוצר מבנה שמואר באופן טבעי בצורה נפלאה".
 
בית המשפט העליון
יופי או צדק? בית המשפט העליון (צילום: אתר הרשות השופטת)
 
היכל הספורט ביד אליהו
איפה: שכונת יד אליהו, תל אביב
אדריכל: זאב פורת, אשר מילשטיין ואסף לרמן

למה בחרנו?: היכל הספורט ביד אליהו הופך עם השנים לסמל ישראלי. חוץ מאת נצחונותיה של מכבי תל אביב נחגג בו בשנים האחרונות גם הניצחון של המוזיקה המזרחית מה שחיזק את מעמדו כסמל כל ישראלי.

דבר המומחה: עורכת בניין ודיור, חדווה אלמוז: "זה בית הכנסת של הספורטאים ונדמה שבגלל העובדה ששם נופל גורלם של מי שעוסקים או צופים בספורט נוספה למקום מעין חרדת קודש שמושאלת גם לעניינים אחרים".
 
יד אליהו
גם כאן היסטוריה נכתבה. היכל יד אליהו (צילום: עמית גירון)

בית ביאליק
איפה: רחוב ביאליק 22, תל אביב
אדריכל: שמואל ברקאי

למה בחרנו?: בית ביאליק הוא אחד המבנים שמסמלים יותר מכל את הסגנון האקלקטי ששלט בארץ בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. הסגנון ניסה לשלב אלמנטים ארכיטקטוניים מכל העולם לטובת יצירה של ארכיטקטורה ישראלית – חלונות מזרחיים מחד ופיתוחים אירופיים מאידך. למרות שהסגנון סופג היום ביקורת קשה בית ביאליק הוא דוגמה ליישום מוצלח שלו.

דבר המומחה: עורכת בניין ודיור, חדווה אלמוז: "אחד הדברים שחסרים מאוד בארץ שלנו הוא הכרת העבר והמסורת. בזכות אנשים כמו ניצה סמוק שהנהיגה את השימור של בניינים בתל אביב אנחנו יכולים ליהנות גם מבתים כמו בית ביאליק. חשוב לשים לב גם לעיצוב הפנים של הבית שהוא אולי דוגמה אחרונה לאיך עיצבו פה פעם בתים".
 
בית ביאליק
אקלקטיות תל אביבית לשמה. בית ביאליק (צילום: דינה גונה)

בית האח הגדול
איפה: נווה אילן
אדריכל:  אין באמת אדריכל למבנה עצמו כיוון שמדובר באולפן צילומים אך מעצב הפנים הוא מיכאל ששון

למה בחרנו?: אין בו יופי או הדר, מעטים מאיתנו יודעים איך הוא נראה מבחוץ ובכל זאת כשמדברים על בתים בישראל קשה להתעלם מהאפקט שיש לבית הזה על הישראליות. אולי בגלל שהוא נכנס באמצעות הטלוויזיה כמעט לכל בית, אולי בגלל מטבעות הלשון שחדרו לשפה ואולי היינו מסתדרים גם בלעדיו. אבל אי אפשר להתעלם מהנוכחות החזקה של בית האח הגדול בחיינו וההשפעה שלו על הישראלי החדש.

דבר המומחה: עורכת בניין ודיור, חדווה אלמוז: "זה נראה כאילו ניסו להכניס את כל החלומות באספמיה של כל הצופים לבית אחד – פרוות, סוסים, רהיטי יוקרה ומטבחי פאר בצבעוניות צעקנית וחסרת טעם. העיצוב של בית האח הגדול 'מציצני' כמו התוכנית עצמה".
 
בית האח הגדול
ישראל של שנות האלפיים. בית האח הגדול (צילום: עמית גירון)


ובפינת הנוסטלגיה: ממתק לסיום – הבית של פיסטוק

למה בחרנו?: הוא אולי לא בית אמיתי, אולי אין לו אדריכל ויש סיכוי שהוא נרקב אי שם במחסני הטלוויזיה החינוכית, אבל הבית של פיסטוק עם ספי ריבלין וציפי מור הוא אחד מהבתים שילדים בני 30 ו-40 עדיין מתגעגעים אליהם. זו ישראליות של ממש וכל מילה נוספת מיותרת. 

הבית של פיסטוק
פשוט אי אפשר להתעלם ממנו. הבית של פיסטוק (צילום מסך)


עוד בנושא

אדריכלות בארץ

כולם בשביל אחד: בבית הזה כל המשפחה היתה מעורבת בעיצוב המוקפד

באחת השכונות בעפולה נמצא בית יפיפה ששווה להכיר: התכנון המדויק (פנים וחוץ) והעיצוב המוקפד, עליהם אחראית הילה אפרים, הפכו את סביבת המגורים של בני המשפחה למזמינה וסוחפת. הם מצידם נתנו יד והיו מאוד מעורבים בתהליך

אדריכלות בארץ

כך מתכננים היום: פנורמה למבנה מודרני וחדשני במודיעין

תפיסת תכנון המבנים בישראל השתנתה ללא היכר בעשורים האחרונים ועתה, גם מבני ציבור מתוכננים כך שישתלבו כחלק אינטגרלי מהמרקם האורבני העדכני. דוגמה מובהקת למגמה זו הוא מבנה, אותו תכננה האדריכלית טלי בכר שכטר, בעלת המשרד T.B.S , המהווה בית למשרדי מנהל ההנדסה והחברות הכלכליות של העיר. את קירות הפנים יוצאי הדופן עיצבה אורלי רונן מ WALL קירות בוטיק והם מספרים את הסיפור של העיר. מבט פנורמי למבנה מעורר השראה, מודרני וחדשני, מבפנים ומבחוץ.

אדריכלות בארץ

עיצוב ישראלי בניחוח אירופאי: הפרויקטים של שפר אדריכלים

לאחר שנים של עבודה עם חברות ומותגים אירופאיים מובילים, מיכל שפר פתחה משרד משלה – 'שפר אדריכלים'. המשרד מתמחה בשימור מבנים ובתכנון למגורים, ויוצק בארצנו יוקרה איטלקית

אדריכלות בארץ

באוהאוס גרסת המאה ה-21: ראיון עם האדריכל ארד שרון

השנה נחגגות חגיגות ה-100 להקמת בית ספר הבאוהאוס, אנחנו נזכרים בעקרונותיו של בית הספר והשפעות עבודותיו ובעיקר תלמידיו היהודים על האדריכלות בארץ אבל הפעם החלטנו לשאול את מי שגדל על ברכיו של אדריכל אריה שרון – כיצד הבאוהאוס ומורשתו באים לידי ביטוי היום

תגובות

כתיבת תגובה

בודק...