להרגיש אמריקה בישראל: עיצוב אמריקאי שעשה עלייה

אורי יואלי, בעל הבית, הוא מעריץ גדול של פרסלי ובשנת 1974 השתלט על פונק הדרכים הסטנדרטי והפך אותו למקדש מפואר שמהלל את זיכרו של המלך. למי שעדיין לא מכיר, החלל הפנימי מעוצב כמו דיינר אמריקאי וגדוש תמונות, פסלים, תקליטים ושאר אביזרים שנועדו להזכיר למי ששכח מי המלך הבלתי מעורער של הרוק. אפילו הבר הארוך מחופה באריחים עליהם מצויר אלביס בתנוחות נענוע אגן שונות, שבזמנו גרמו למיליוני נערות לתלוש שערות. השולחנות עשויים פורמייקה והכיסאות התכולים יזכירו לכם סצינות מסדרות נשכחות משנות החמישים, שלא לדבר על הפסל המוזהב והענק של המלך שניצב בכניסה למקום.

בעלי החנות הישראלית, אותה עיצב בכשרון רב האדריכל אורי גור, הם טלי אלשיך וערן פרינלנד שבעזרת פניות חוזרות ונשנות, גיחות לא מעטות לארצות הברית, עקשנות, סבלנות וגם קצת חוצפה ישראלית, הצליחו לבסוף לשכנע את מר לורן בכבודו ובעצמו להעניק להם את האישור להקים בישראל חנות קונספט ייחודית וראשונה מסוגה בעולם (!) שתוקדש כל כולה לצבעי המותג שלו. הביקור בחנות מומלץ גם למי שסיוד הקירות לא נמצא בראש רשימת המטלות שלו, גם בשל עיצובה הניו יורקי המוקפד, גם בשל מבחר הצבעים המסחרר, השירות והייעוץ הסימפטיים והמקצועיים וגם בשל העובדה שזו הזדמנות לרכוש פריט ממותג של רלף לורן (פחית ליטר צבע עולה 90 שקלים) בלי לקרוע את הכיס.

אין כאן יריות באוויר או כרזות ממוסמרות עם תמונות של פושעים נמלטים, אבל חלל ספון קורות עץ, מתקרה עד רצפה, כולל שולחנות וכיסאות, פרסות תלויות על הקיר ונוף פראי מהחלון יש גם יש, וכמובן תפריט המתבסס על נתחי בשר עצומים, בירה, תבשילי קדירה וכיוצא באלה מאכלים ההולמים קאובויים קשוחים. מי שמתבאס להתנתק מהחוויה האותנטית מוזמן להישאר ללון באחת מבקתות הנופש בחווה, המעוצבות בסגנון כפרי דומה, או לצאת למסע סוסים ברחבי הרמה. לא בדיוק טקסס, אבל זה מה יש.

מדובר באיזור תעשייתי לחלוטין, שעד לפני כמה שנים לא היה לאיש מה לחפש בו ביום אלא אם הוא זקוק לרתך, נגר או מוסך, ובטח שלא בלילה. אבל אז הגיעה משפחת קסטיאל ושמה את אבן הפינה למתחם העיצוב המפואר שלה, מולו נפתח בוטיק "ורנר", המציע פריטי לבוש ואביזרים לבעלי טעם משובח וכיס עמוק, כמו גם בוטיק התיקים של המעצבת עינת סקלסקי. בבית העיצוב "טיטן" מוצגים זה לצד זה רהיטים איכותיים ועבודות של אומנים צעירים ובסטודיו "groovy" מייצרים רהיטים ופריטי עיצוב מדליקים מחלקים ישנים של מכשירים, כלים ואביזרים שכבר עשו את שלהם. וזוהי רשימה חלקית בלבד. שרה ג'סיקה פארקר אמנם טרם נראתה כאן מטופפת על עקביה בדרך לרכוש ואזה בקסטיאל, אבל אם לשפוט על פי קצב פתיחת העסקים באלפסי – גם זה עוד יקרה.

את מרכז הבמה תופסות עוגות הקאפקייק הצבעוניות להחריד, המקושטות להתפקע והמבלבלות בטעמיהן ושלל ציפוייהן. קשה לעמוד מול המגוון הענק ולשמור על פאסון או על חוקי דיאטה נוקשים ורוב הלקוחות, גם הקשוחים שביניהם, שמוצאים עצמם מול הויטרינה המתפקעת מסכריניות הופכים בן רגע לטינאייג'רית מתלהבת מניו ג'רזי. לגבי הטעם של הקאפקייקס הדעות בציבור חלוקות ויש מי שיגיד שהן הרבה יותר מדי מתוקות. לגבי המראה- יש קונצנזוס: הן יפיפיות. ובה בעת שאנו מוחאית כפיים לדודים מאמריקה על ההמצאה הגאונית והאסתטית, בל נשכח: לנו יש קרמבו.