פיוז’ן ים תיכוני – דירת גג ייחודית

 "שילבתי כאן סגנון מודרני וים תיכוני, והשתדלתי – לפחות בתחושה – לחיות בו-זמנית בדירת גג ברב-קומות, ויחד עם זאת על הקרקע", אומרת האדריכלית עירית סולסי על דירת הגג שלה ברמת-אביב.הדירה מצטיינת בצבעוניות ייחודית, במוטיבים אדריכליים היוצרים מעברים בין פנים וחוץ ובין חלקי הדירה השונים.האדריכלית עירית סולסי מאמינה באדריכלות רנסנסית, והיא אוהדת גדולה של צבע. כשרכשה דירת-גג ברמת אביב היתה לה הזדמנות לתת ביטוי לשתי הנטיות שלה, ודירת הקבלן הפשוטה הפכה תחת ידיה למסעירה וייחודית. "שילבתי כאן סגנון מודרני עם פיוז’ן ים תיכוני, והשתדלתי – לפחות בתחושה – לחיות בו-זמנית בדירת גג ברב-קומות, ויחד עם זאת על הקרקע. אבל אם בוחרים לגור בדירת גג, יש דברים שצריך לוותר עליהם", אומרת עירית. כמו למשל, בריכת דגים מחופה בקרמיקה אדומה וכחולה בכניסה לדירה, שאותה רצתה להתקין בחור שנוצר ברצפה כאשר הורידה בשיפוץ קטע מקיר נושא. האיום מתביעות השכנים והחשש מנזילות הרתיעו אותה, ובמקום הדגים והמים יש בחלק הזה ברצפה ערוגה אפורה של אבני בזלת.סולסי מחלקת את זמנה בין המשרדים שלה ושל שותפה, דרור גרשון, בחיפה ובתל אביב, משרדים המעסיקים עשרה עובדים. הם עוסקים בתכנון בתים פרטיים, וכן בבינוי ערים ובתכנון שכונות ובנייני ציבור. לדבריה, את המוטיבים הרנסנסיים שלה אפשר לראות בכל הגשה של משרדם. ובאשר לצבע זהו אמצעי המוסיף למבנה אפקט אדיר במחיר זול כל כך, כך שפשוט חבל לא להשתמש בו. בכל מיני מבנים עממיים בצפון אפריקה, בספרד, באיטליה, בארצות דרום אמריקה ובמקסיקו משתמשים התושבים בצבע ברוחב יד. אני עצמי מושפעת מאוד מהאדריכל המקסיקני לואיס בראגאןLUIS BARRAGAN", מעידה על עצמה עירית, ובמובן זה היא שייכת לחוגים רחבים למדי של מביני-דבר ומעריצים.חפצים מיותרים"על קירות לבנים בדירה או בבית רואים מיד את כל סימני האצבעות של הילדים, וזה חיסרון גדול. לדעתי, ובניגוד למה שמקובל לחשוב, ללבן קשה להתאים ריהוט. לעומת זאת – כל קשת הגוונים הכחולים והירוקים משתלבים נפלא עם עץ ומתכת, צריך רק להעיז ולהשתמש בצבע. רהיטי מתכת על רקע לבן יוצרים צירוף קר ונוכר, ואז מתחילים להציב בחדרים המון פריטים וחפצים מיותרים כדי לחמם את האווירה. במקום זה הרבה יותר פשוט לצבוע את הקירות", ממשיכה עירית.לדבריה, הדירה בגרסה הקודמת היתה יפה, וחבל היה להרוס אותה, אבל "היא לא התאימה לסגנון שבחרתי לי". פתיחה מלאה של החלל התחתון בדירה )אפשר לראות זאת בתוכניות של לפני ואחרי( יצרה מימד של גודל, מרחב וקשר יפה אל החוץ. הקשר הזה חשוב מאוד לעירית, והיא נעזרה בשני אמצעים מעניינים כדי להדגיש אותו. האחד הוא שורת עמודים ופתחים, מעין ארקדה קלאסית בלבוש מודרני, המתפקדת כמעין קיר שאינו קיר ואינו חוסם, ולכן תורם לקשר פנים-חוץ ולאשליית הגודל. על מרפסת הגג הגדולה יצרה עירית במת עץ שעליה הוצב אמבט עיסוי. הבמה הופכת בנקודה מסוימת לספסל, שנמשך עד לתוך פינת האוכל בתוך הדירה ומהווה חלק מריהוט הפינה הזו, וכך נוצר האלמנט השני המקשר בין הפנים והחוץ.הצמחייה במרפסות הגג היא ישראלית למהדרין: ערערים, זית וצמחים עונתיים משתנים. עירית: "צמחים טרופיים שנראים נהדר במיאמי או בתאילנד לא מתאימים לכאן, למרות שהגננים אוהבים להביא אותם בגלל גודלם, שנותן מיד תחושה של גן ותיק".ורוד מכסיקניעל-ידי הסרת מעקה המדרגות הצמודות אל הקיר, הגדילה עירית עוד יותר את חלל המפלס התחתון בדירה ושיוותה לו אופי ים תיכוני, המתחבר להפליא לצבעוניות העזה של הסלון. ארבעה עמודים רחבים שנצבעו באדום בורדו, והוצבו ברווחים צרים זה מזה, מעין חרכי ראייה, צומחים מתוך ערוגת אבני הבזלת ומשמשים כמחיצה לשם אתנחתא במעבר מהמבואה לסלון. העמודים מתחברים בראשם לקורה מונמכת בגוון צהוב חול. את הדרמה הראשית לחלל מספקים שני קירות שנצבעו בגוון כחול מיוחד, שטכניקה מסוימת של צביעה הוסיפה לו עומק לא מצוי. על הקיר מדפי ברזל חשוף שעליהם מונחים חפצי נוי וספרים, והם משתלבים להפליא בגוון הכחול ומהווים קישוט בפני עצמו.את המדרגות לקומת השינה והמשפחה מלווים קירות שנצבעו בסגול בורדו ובירוק, כשסקיי לייט גדול מאיר את מהלכן ומחדיר אור יום לשתי הקומות. קירות גבס בצהוב-חול יוצרים למעלה שער יפה המקשר ומפריד בעת ובעונה אחת, בין פינת המשפחה לפינת העבודה. בחדר השינה ניצבת המיטה המקורית שתוכננה על ידי עירית כמעין אי רב-שימושי במרכז החדר. יחידת העץ הבנויה סביב ראש המיטה משמשת לספרייה דו-צדדית ותחליף פרקטי לארוניות הלילה הסטנדרטיות. חדר השינה נפתח למרפסת גג פורחת ובה קיר שנצבע בוורוד מקסיקני.אחד המוטיבים המהווים חותם אישי המופיע בכל עבודה של עירית ושל דרור שותפה, הוא עבודות המוזאיקה שהיא יוצרת משברי קרמיקה צבעונית. כאן בדירה זכה חדר האמבטיה של הילדים במוזאיקה יצירתית, עשירת צורות וגוונים. שולחן האוכל במרפסת האירוח הצמודה לסלון שובץ אף הוא בשברי קרמיקה, הפעם בעבודה משפחתית משותפת.הריהוט בסלון הוא עירוב מקסים של השזלונג המפורסם של לה קורבוזיה, ספה מעור שחור וכיסאות מעור פרה, אף הם של האדריכל הצרפתי הדגול. לאלה שידכה עירית כורסא אדומה מתאילנד ושולחן פרי עיצובה, המורכב ממשטח צר הנשען על סדרת רגליים ישרות, ברווחים צרים ומדודים זו מזו, וגם זה מוטיב המופיע בדירה פה ושם – בארבעת העמודים בכניסה, בעמודונים הלבנים התומכים את משטח העץ ליד הקיר הכחול, בארקדה שבין הסלון למרפסת וכן הלאה.על רהיטי לה קורבוזיה )ייצור "קסינה", יבואן "טולמנ’ס"( מספרת עירית סיפור פמיניסטי על אשה צעירה, שרלוט פריאנד, שסיימה את לימודי האדריכלות ובאה אל משרדו של לה קורבוזיה לבקש עבודה. המאסטרו שלח אותה הביתה למטבח, אך פריאנד לא הרימה ידיים והציגה את השזלונג בתערוכה של עיצוב פנים בפריז בשנת 1927. רק אז הוא הסכים לקחת אותה לעבודה, יחד עם הכיסא ורהיטים נוספים שעיצבה, אך עד היום הם קרויים על שמו. שרלוט פריאנד מתקרבת לגיל 90, עדיין עובדת. לכל מי שלא צפה בסרט שנעשה עליה, והוקרן לא מכבר בערוץ 8 בכבלים, כדאי להתאמץ ולהשיג את הסרט.