ציירת, משוררת ואדריכלית

ערוד היא ילידת 1944, וגדלה ברמת גן. היא מעולם לא הצהירה על כוונות הנהגה, אך אמירותיה סחפו אחריה קהל מאמינים. עמדתה האוונגרדית לא תמיד התקבלה בהבנה, אבל לימים, המשהו האחר והטבעי שהיה טבוע בה הביא להקמת "העין השלישית", קבוצת אמנים שהפיצו את אמונתם באמצעות אמנות פלסטית שהציגו בתערוכות, באמצעות כתיבה, מוזיקה וקולנוע. הם גם שהקימו את חנות הניו-אייג' הראשונה בארץ. בשנות השישים הסוערות הללו חילקה דפנה את זמנה בין תל אביב לקומונת בנימינה, שם הייתה חלק מקבוצה שחיה ויצרה יחד. בשנת 1979 היא התנתקה מבנימינה וחזרה לגור ולעבוד בתל אביב.

כאדריכלית וכמעצבת המתייחסת לכל פרויקט שהיא לוקחת על עצמה בצורה טוטאלית, מהתכנון הכולל ועד הפרט הקטן ביותר

ערוד הציירת הציגה בעשרות תערוכות בארץ ובעולם, בתערוכות קבוצתיות ובתערוכות יחיד. אחד מציוריה המפורסמים, "היער הכחול", הוצג ביפו, בתל אביב ובבניין האו"ם בניו-יורק. ציור ענק מעשה ידיה הפרוס על פני 40 מ"ר שכולו אריחי עץ קטנים סייע לאסוף תרומות עבור ילדי השאנטי, מרכז תל-אביבי המטפל בילדי שוליים. כמשוררת מוערכת, חלק משיריה הולחנו ובוצעו בערב שנערך עבורה בתיאטרון הבימה ובאירועים נוספים ברחבי הארץ.

כאדריכלית וכמעצבת המתייחסת לכל פרויקט שהיא לוקחת על עצמה בצורה טוטאלית, מהתכנון הכולל ועד הפרט הקטן ביותר, בולט בין היתר פרויקט שחזור מבנה המפקדה של נפוליאון במוסקבה, שאותו התאימה למשרדי חברת האנרגיה העולמית "נפטא".

במשך שנים ליוותה ערוד כאדריכלית וכמעצבת את איש העסקים שלומי לוי. כישוריה המגוונים ורגישותה אפשרו ללוי ליישם כל רעיון עיצובי שהיה קשור בעסקיו. לכן אך טבעי היה שכשהחליט להקים אולם אירועים עם קונספט שונה לחלוטין מהקיים היום בארץ, הוא פנה לערוד, כי היה ברור לו שלתפיסת אירוח ייחודית חייב להיות מעטה אדריכלי ועיצובי שונה גם הוא מהמקובל. שעות וימים של סיעור מוחות הביאו בסופו של דבר להקמת אולם האירועים "מעגלים". לכל אירוע יש גורם מרכזי שסביבו חג ומתנהל הכול – חתן בר-המצווה, זוג שנישא, אירוע עסקי, פוליטי או פרטי – אך לצד ההשתתפות בשמחה קיים גם אלמנט התנועה. בסיבוב קיים אלמנט של רכות ומצד שני של התעצמות, התגברות, שלא לדבר על הכוחות המאגיים הטמונים במעגלים וספירלות. מעגלים מסמלים גם מעגלי תרבות, התכנסות בצוותא ושבטיות.
 
רק אמנית שהתברכה ביכולת לראות לעיני רוחה את המראה הסופי הייתה מסוגלת לארגן בהרמוניה מגוון רב של סגנונות

כך נולד "מעגלים", שכשמו כן הוא – עשוי מעגלים ההולכים ונפתחים מקודקוד האירוע הממוקם במרכז האולם, שם נמצאים רחבת הריקודים ובר רחב ידיים. במעגלים רכים נפתח האולם כלפי מעלה, במגוון סגנונות עיצוב שונים זה מזה, שלמרבה ההפתעה יוצרים יחד הרמוניה נהדרת של אקלקטיות, בדיוק כמו שקורה באירועים שונים שבהם מתערבבים האורחים אלה באלה כשהמקשר ביניהם לעתים הוא חתן השמחה בלבד. בניגוד למקומות אחרים, כאן הקהל רואה את כל הנוכחים בכל פעילויותיהם לאורך הערב כולו. אין תג שם המקבע אותך בשולחן אחד לאורך כל הערב, אלא מראה מפתיע ומשכר חושים של כוורת אנושית חוגגת.

גם בפרויקט "מעגלים" ירדה ערוד כהרגלה לפרטים הקטנים ביותר, שעל חלקם נאלצה להתעקש ולא לוותר. היא נכחה במקום והקפידה על ביצועים מושלמים. רק אמנית שהתברכה ביכולת לראות לעיני רוחה את המראה הסופי הייתה מסוגלת לארגן בהרמוניה את מגוון סגנונות התרבות מרחבי העולם לכמה פינות ישיבה שלכל אחת הייחוד שלה.

להשלמת המראה, מעטרים ציורי ענק של ערוד את הכניסה לאולם המרכזי, ותמונות שמן שלה תלויות באזור המעוצב בסגנון המתאים לו בלבד. גם אם במקרה לא יצא לכם להיות מוזמנים לאחד האירועים הנערכים במקום, כדאי לכם לבוא לראות את המקום המיוחד.

בימים אלה עובדת ערוד על הוצאת ספר שירים שלה, "שירי קלפים", ועל ערב מלחינים נוסף שבו ישירו מתוך הטקסט של ספרה החדש.