אדריכלות בארץ // בית הכנסת הגדול בדרך להפוך ל"דואומו" של תל אביב
בית הכנסת הגדול בדרך להפוך ל"דואומו" של תל אביב
בית הכנסת הגדול, זה שכולם מכירים בזכות הברים והמסעדה של אייל שני, עומד להפתיע אתכם! בקרוב יחל שיפוצו של מבנה בית הכנסת הגדול שברחוב אלנבי בתל אביב והכיכר שסביבו. המבנה שהיווה מוקד משיכה לתושבי העיר הצעירה בשנות ה- 40 מנסה להחיות את עצמו ולחזור להוות מוקד תרבותי דתי גם בעיר ללא הפסקה
מאת: שירה הלוי צילום:

בית הכנסת הגדול כפי שהוא עתיד להיראות לאחר השיפוץ הקרוב – חזרה למקורות

המבנה האקלקטי המקורי 1930-1969
בית הכנסת הגדול מוכר לנו בשנים האחרונות בעיקר בתור הנוף של המבלים במסעדתו המפורסמת של אייל שני הנמצאת למרגלותיו.
אולם לבניין האייקוני ישנו סיפור ארוך ומרתק אשר נחשף לאחרונה הודות לתיק התיעוד עליו עמל משרדו של האדריכל אורי פדן. תיק התיעוד נעשה על מנת ללמוד את הבניין לקראת התערבות בו – שיפוץ ושימור של המבנה בעבודה משותפת עם עיריית תל אביב ורבניו במטרה להפכו לאבן שואבת עבור אירועי תרבות ודת – בעצם לחזור לשימושו המקורי בימי הזוהר שלו בשנות ה- 40.

הבניין בשיא תפארתו, היה מקום ההתכנסות המרכזי בעיר הצעירה. התמונה צולמה במהלך הלוויתו של חיים נחמן ביאליק, 1934. צילום: ארכיון בית ביאליק
הבניין המקורי, אשר חבוי היום מתחת לתוספות נבנה במשך 21 שנה ובתכנונו השתתפו מספר אדריכלים אך בסופו של דבר הוא הושלם בשנת 1930 על פי תכנונם של יהודה מגידוביץ ודב הרשקוביץ. בשנותיו הראשונות היווה המקום היכל התכנסות ומרכז תרבות עבור תושבי העיר הצעירה, הגיעו אליו אנשי דת וממשל ובכירי הקהילה היהודית חגגו בו חגים ואירועים שונים.

מימין הכניסה המקורית ומשמאל הכניסה לאחר שיפוצו של אלחנני. התמונה הימנית: אוסף גליות האחים אליהו, 1930.
עם קום המדינות וגדילתה של תל אביב לכיוון צפון איבד המבנה ממרכזיותו, החל להתבלות והפך למבנה כמעט נטוש שבו התגוררו חסרי בתים. לכן במהלך שנות ה- 60 עבר הבניין שיפוץ על ידי האדריכלים אבא אלחנני וניסן כנען, שהקיפו את המבנה האקלקטי בארקדת עמודים וסגרו את המרפסות השונות ליצירת קוביה ובעצם כך אנחנו מכירים את המבנה כיום. כמבנה מסוגר בתוך עצמו, מוקף חומה ומנותק מהעיר ומהכיכר השוקקת המקיפה אותו.











עוד בנושא
כך מתכננים היום: פנורמה למבנה מודרני וחדשני במודיעין
תפיסת תכנון המבנים בישראל השתנתה ללא היכר בעשורים האחרונים ועתה, גם מבני ציבור מתוכננים כך שישתלבו כחלק אינטגרלי מהמרקם האורבני העדכני. דוגמה מובהקת למגמה זו הוא מבנה, אותו תכננה האדריכלית טלי בכר שכטר, בעלת המשרד T.B.S , המהווה בית למשרדי מנהל ההנדסה והחברות הכלכליות של העיר. את קירות הפנים יוצאי הדופן עיצבה אורלי רונן מ WALL קירות בוטיק והם מספרים את הסיפור של העיר. מבט פנורמי למבנה מעורר השראה, מודרני וחדשני, מבפנים ומבחוץ.
באוהאוס גרסת המאה ה-21: ראיון עם האדריכל ארד שרון
השנה נחגגות חגיגות ה-100 להקמת בית ספר הבאוהאוס, אנחנו נזכרים בעקרונותיו של בית הספר והשפעות עבודותיו ובעיקר תלמידיו היהודים על האדריכלות בארץ אבל הפעם החלטנו לשאול את מי שגדל על ברכיו של אדריכל אריה שרון – כיצד הבאוהאוס ומורשתו באים לידי ביטוי היום
תגובות
אדריכל
מדוע לא מצויין ממתי הכתבה הזו?