ברוח המושבות: בית בסגנון קולוניאלי

בקומת הכניסה של הבית נמצא גם המטבח, שמוקם בחלל נפרד משל עצמו. כיוון שהדיירים מרבים לבשל, תוכנן עבורם מטבח מרווח עם הרבה שטחי עבודה ומקומות אחסון. הצבע השולט שם הוא לבן, אך הודות לשולחן העץ ולגימור של הנגרות, המטבח נהנה ממראה כפרי וחמים.

למרות ההרחקה של המטבח מאזור האירוח, יש גישה מאד נוחה ממנו אל פינת האוכל, מה שמקל על חוויית האירוח. בנוסף, המעצבת דאגה ליצור קשר סגנוני בינו לבין יתר החללים בקומה, ולכן תכננה בסלון ארון שחזיתו זהה לחזית של ארונות המטבח.

קומת הכניסה וגרם המדרגות מחופים בפרקט אלון גושני, אך עבור קומת החדרים נבחר פרקט של אגוז כהה. למרות השוני בריצוף, הסגנון והצבעוניות שמאפיינים את קומת האירוח, ממשיכים גם אל החדרים.

במרכז חדר ההורים יש מיטת אפיריון לבנה, ולצדה ניצבת כורסא בסגנון ארט דקו. השטיח שנבחר מכניס לחדר נגיעות אפריקאיות עדינות שמחזקות את הסגנון הקולוניאלי, ומאזנות את מראה החלל. בצמוד לחדר השינה, נמצא חדר הרחצה של ההורים. מאחר שהדיירת חלמה על מקלחת שחורה, חדר הרחצה חופה מרצפה עד תקרה באריחים כהים עם גידים עדינים של זהב. להשלמת המראה היוקרתי, נבחרו לשם אביזרי סנטריה מפליז מוברש.

מעצבת הפנים ליטל ויליגר מספרת שהיא ציירה לפרטי פרטים את כל המערך הפנימי של הבית, ודאגה לבחור בצבעים שישתלבו היטב זה עם זה וגם יתחברו אל הירוק הפסטורלי שנכנס מהגינה.
לדבריה, בכל תהליך שיפוץ, כדאי להשקיע קודם כל במעטפת של הבית שכוללת את הריצוף, חיפויי הקירות, והאלומיניום. "המעטפת צריכה להיות מאוזנת, נקייה ומדויקת", היא אומרת. "הבחירות של הנגרות, הריהוט והטקסטיל לא רלוונטיות אם אין לנו בסיס נכון בחלל".