גרים בפנים, גרים בחוץ

שלוש קופסאות וביניהן שני גשרים שקופים, אחד גדול ואחד קטן. הם שיוצרים את הבית. הגשרים מדגישים את החיבור בין הבית לגן ומוסיפים תחושה הרמונית לסביבת מגורים פנימית וחיצונית.

מראה הקופסה נשמר בשלמותו גם כשהוא "ננגס" ליצירת כניסה או כשהחניה נכנסת לתוך הבית. העין משלימה את החסר

"הפירוק של הבית לשלושה חלקים נועד ליצור קנה מידה של בית שהוא עדין מאוד, נמוך, ללא מאסה גדולה של בינוי", מסביר האדריכל מורן פלמוני את העיקרון המנחה. רובו של הבית והגשרים הם בני קומה אחת המזדקרת מעל פני הקרקע, מלבד אזור קטן שעליו נבנתה קומה עליונה.
מראה הקופסה נשמר בשלמותו גם כשהוא "ננגס" ליצירת כניסה או כשהחניה נכנסת לתוך הבית. העין משלימה את החסר.

בהיבט האקולוגי, העמדת הבניין בצורת Z (בקו ישר ולא אלכסוני) יוצרת הצללות בין חלקיו השונים ומאפשרת ליצור ביניהם חצרות פנימיות. אזור השירות של הבית פונה לדרום באמצעות יצירה של חיץ כפול שבו מרוכזות הפונקציות השונות, כדי למנוע חימום יתר של הבית החשוף לשמש. מנגד, הבריכה, טובלת בצל ובירוק, מוסיפה לנופך הרגוע והנעים של הבית ושל גינתו.

בהיבט האקולוגי, העמדת הבניין בצורת Z יוצרת הצללות בין חלקיו השונים ומאפשרת ליצור ביניהם חצרות פנימיות

על פי השקפתו של פלמוני, זה אינו בית ישראלי טיפוסי (אם ניתן להגדיר בכלל את הבית הישראלי), זהו בית מודרניסטי, ששואב את ההשראה שלו מהאדריכלות הבינלאומית. צבע החומרים שנבחרו לבניית הבית צבעם לבן, עם שלוש מאסות, פשוטות בעיקרן, הם שיוצרים ומדגישים את תוצאות המשחקים של אור וצל. זהו משחק בין מאסות שקופות ואטומות, בין מאסות בנויות למאסות של הגן, ומתוך כך נוצרת המורכבות של הבית. החלונות מדגישים את עדינותו של הבית ואת אופיו האופקי.

"הבניין לא רוצה להיות מוגזם בגודל שלו, הוא לא רוצה להפריע לגן להתפתח, ולכן הגן ממשיך דרך הבניין. כך נשמרים מבטים רציפים של הגן, בלי שהבניין יסתיר את ההמשך", מדגיש פלמוני.
כשעושים סיבוב בגן נגלית פתאום קומה נוספת. "זוהי הקומה המונמכת, אני לא הייתי קורא לזה מרתף", מסביר פלמוני. הקומה חשופה לכל אורכה אל הגן, המשתפל אליה במדרון דשא ענק. זו הנקודה היחידה בבית שבה רואים מבנה בן שלוש קומות. גם בקומה זו, אין חדר שאינו חשוף החוצה, לגן ולאור, והחצר האנגלית מחוברת ישירות ללב הבית באמצעות מדרגות.

דגש מיוחד הושם על תכנון מערכת המיזוג בבית, והוא החל בשלב מוקדם מאוד, עוד בטרם החלה הבנייה

המבטים מתוך הבית לגן אינם נפסקים. יש נקודות שבהן הגינה ממש נושקת לחלל הפנימי, ולעתים מקשרת ביניהם חצר מרוצפת ומוצלת. "הגן והבריכה משמשים לאוריינטציה בתוך הבית", מסביר פלמוני. יש פתחים שתוכננו בגובה 180 ס"מ בלבד, כדי שיהיה אפשר לחוות את המבטים לגן בישיבה, בעיקר בחדר העבודה ובפינת האוכל. כך נשמר קנה המידה הנמוך והעדין שעליו דיבר פלמוני.

החלוקה לשלוש נשמרת גם בתכנון החללים הפנימיים של הבית: בחלק המרכזי יש מטבח ופינת אוכל, הגשר השקוף הגדול משמש לאירוח ואילו הגשר השני, הקטן יותר, חוצץ בין הפרטי לציבורי. שני החלקים הצדדיים משמשים למגורים. "הרצון היה ליצור לופט עטוף בספרים, נגיש מאוד לגינה, ללא מחיצות בין הפונקציות השונות של הבית, כדי שיתאפשר מפגש בין אנשים".

המטבח, בחלק המרכזי של הבית, מתוכנן כבר בעל חלל היקפי בצורת ח , כדי לאפשר אינטראקציה מלאה בין העומד בו ובין שאר דיירי הבית. זהו חלל עבודה שהבית מקיף אותו. "בבית אזורי אירוח שונים שמתאפשרים על ידי המבנה והאופי של החצרות, וזה מאפשר התרחשות בו זמנית, עם דגש על הוורסטיליות בתכנון", מסביר פלמוני את הקשר בין שתי פינות האוכל, הסלון המרווח, וכמובן המרפסת, שכלואה ביניהם.

הדגש על קנה המידה האנושי יוצר חללים נעימים מאוד לשהייה. הם יוצרים תחושה של מרחב, אך לא של גודל מנקר עיניים

הגשר הגדול באזור האירוח עשוי זכוכית ופלדה ונבנה בבנייה קלה, עם עמודים פנימיים, דבר המאפשר לשמור על דקות המבנה. "החלל הזה גמיש ביכולת הסינון של מראה הגינה וכמות האור שנכנסים אליו. אמצעי ההצללה מאפשרים להפוך חלל פתוח ושקוף לגמרי לחלל פנימי סגור ואטום", אומר פלמוני תוך שהוא פותח וסוגר את תריסי הרפפות החיצוניים והווילונות הפנימיים. להמשכיות החוץ פנימה, חלקו הפנימי של הבית באזור זה רוצף בפרקט עץ, המשלים את שני הדקים החיצוניים הנמצאים מצדדיו.

בבית שאחד מהדברים העיקריים שעליו הקפיד האדריכל הוא איכות חיים גבוה לדיירים, היה ברור שהושם דגש מיוחד על בחירת מערכת מיזוג האוויר. היא סופקה על ידי חברת אלקטרה, שליוותה את הפרויקט משלב התכנון ועד שלב מסירתו ללקוח. מדובר במערכת אקלים מתקדמת מסוג VRF תוצרת Sanyo היפנית, שאינה מחייבת את האדריכל להנמיך את התקרות. המערכת כוללת יחידה פנימית לכל חלל בנפרד, עם שליטה מקומית. כל היחידות הפנימיות מתחברות ליחידת אספקת אנרגיה אחת, המופעלת על ידי גז ירוק וידידותי לסביבה.

היחידה החיצונית מוקמה במבנה קעור על גג הבית בחלקו הדרומי, ובסמוך לו נקבעו פנלים סולריים המספקים את כל תצרוכת החשמל לבית.
תכנון הבית התמקד בקנה המידה האנושי בעקבות כך נוצרו חללים נעימים מאוד לשהייה, עם תחושת מרחב שאינה מנקרת עיניים. פלמוני מקווה שהבית יישאר רלוונטי גם בעוד 20 שנה, כשהצרכים והטעמים ישתנו, אבל המורכבות של המבנה תישאר מעודכנת ורלוונטית. נראה שכל סידור פנימי עתידי לא יוכל לפגוע בהרמוניה שבין החדרים הפנימיים לחדרים החיצוניים. מעניין רק איך יתפתח הגן.