הכי קרוב לאימא אדמה: עיצוב מושקע בבנייה ירוקה

חדרי הילדים פונים לדרום לספיגה מרבית של חום השמש בחורף. דרך חלון דרומי גדול נכנס אוויר ודרכו אפשר לצאת לחצר. בכל חדרי הילדים נוצל גובה התקרה לגלריה אשר אליה מטפסים בעזרת סולם עץ. מלבד עיצוב חדרי השינה, הבית גם הותאם ללמידה, שכן שניים מהילדים לומדים בבית במסגרת תכנית החינוך הביתי.
בבית יש חדר רחצה אחד לכולם, ובו אגן אמבטיה הבנוי מיציקת בטון שחופה יחד עם הרצפה בטדלקט, שהוא טיח מרוקאי מסורתי. הכיור עשוי אבן בזלת, והשירותים הופרדו מחדר הרחצה. למקום אחסון משמש חדר הממ"ד, שבו גם נמצאים הארונות של בני המשפחה.

אחד מעקרונות הבנייה הירוקה מתייחס לשימוש בחומרי גלם, וההעדפה הראשונה היא לחומרים מקומיים בצורתם הגולמית ככל שאפשר, חומרים ממוחזרים וחומרים בעלי תכונות עמידות גבוהה בגשם ובשמש לאורך זמן.
ביישומו של הבית הזה הקפיד כפיר וקס בבחירת חומרים שמתאימים לבנייה ירוקה. ניתן למצוא כאן אבן מקומית, ברזל וארבעה סוגים של עצים ששניים מהם גדלים בארץ למטרות כריתה, האורן והאיקליפטוס. לחיפוי החוץ שנראה כבטון, נבחר עץ ההמלוק שהוא אמנם קנדי אך רמת העמידות שלו בפני פגעי גשם ובעיקר שמש, הצדיקה את השימוש בו. חומרים נוספים המככבים בבית הם קש, אדמה, במבוק זכוכית ומעט מאוד בטון.

ואיך אפשר לדבר על בנייה ירוקה מבלי להתייחס אל החוץ? החצר שרוצפה באבני בזלת מקומיות ומעל מצללה מסנדות אקליפטוס, תוכננה הכי קרוב לטבע. נראים בה צמחים ופרחי בר וניטעו בה עצי פרי מקומיים. הגפנים המטפסות בחודשי הקיץ על קונסטרוקציית פלדה שנבנתה כחלק מהשלד הראשי, מצלות את החזית הדרומית ובחורף נושרות ומאפשרות לקרני השמש לחדור פנימה.
עוד בחוץ, ובנפרד מהבית, ממוקמת מכולה המשמשת כמחסן, חדר כביסה וגם חדר נוסף להלנת אורחים. המרפסת הראשית שנמצאת בין הבית לבין המכולה, נראית כפטיו גדול הפונה לנוף הכנרת. בשל מיקומו של הפטיו הוא מוגן מרוחות מזרחיות חזקות המאפיינות את דרום הגולן.