הפרד ומשול: עיצוב בית דו משפחתי

הבית הדו משפחתי ממוקם על מגרש של 300 מ"ר, ונפרש על פני שלוש קומות. התחתונה שבהן היא קומת המרתף שכוללת את הממ"ד וחדר המשפחה. בקומת הכניסה נמצאים החללים הציבוריים ויחידת השינה של ההורים, ואילו הקומה העליונה מוקדשת לחדרי השינה של ארבעת הילדים.

מלבד חלוקת החלל, בתכנון הבית הושם דגש על מקסום ההארה הטבעית. לצורך כך, נקבע בחזית הקדמית חלון אלכסוני רחב ממדים, שמאיר את החלל הציבורי כולו ואת פינת האוכל בפרט. אור טבעי נוסף מגיע מחלון הסקיילייט שקבוע מעל לגרם המדרגות.

החזית האחורית של הבית הדו משפחתי נהנית גם היא משפע של חלונות. חזית זו פונה אל חצר הבית, ויוצרת קשר מעניין בין הפנים והחוץ. הפונקציות השונות בחלל הציבורי מוקמו כולן ביחס לפתחים. כך, למשל, המטבח מוקם באזור שממנו ניתן להשקיף על הבריכה.

מבחינת סגנון העיצוב, החלל הציבורי עשיר באלמנטים מברזל ובטון, ואפילו הרצפה רוצפה באריחי ענק דמויי בטון. החזיתות של ארונות המטבח עשויות גם הן מחומר דמוי בטון, בעוד שהאי מחופה במשטח קוריאן. החומריות הייחודית הזאת מופיעה גם בגרם המדרגות שמשלב בין מדרכי ברזל לבין מעקה כבלים העשוי מנירוסטה.

הדיירים ביקשו עיצוב מדויק וחף מקישוטים, והאדריכלית דאגה לענות על הבקשה הזאת כבר מבחוץ. עוד לפני שנכנסים לבית הדו משפחתי, מבחינים בחזיתות המבנה המחופות בגרניט פורצלן דמוית ברזל. חיפוי זה חוזר ומופיע גם בפנים הבית, שם הוא משמש כריצוף של אזור פינת האוכל. בנוסף, האדריכלית עשתה שימוש עדין בזוויות אלכסוניות מתונות, שתורמות לתחושת האווריריות. כמו כן, כדי לא לפגוע  במראה הפתוח והנקי, הדלתות המובילות לסוויטת השינה של בני הזוג ולשירותי האורחים תוכננו בקו אפס עם הקיר ונצבעו בגוון נטרלי.

אל מול הניקיון החומרי והצורני, ובניגוד לגוונים המונוכרומטיים השולטים בחלל, בולטת האמנות האפריקאית של האמן מושה טרקה. אמנות זו מכניסה צבע ועניין לבית הדו משפחתי, וגם נותנת ביטוי לחיבה הרבה שרוכש אב המשפחה ליבשת אפריקה, שבה הוא מתנדב כרופא.