זוהי יפו: דירה מקומית בעיצוב צעיר

את המרחב החברתי חילקה המעצבת לארבעה אזורים – מטבח, סלון, פינת אוכל ופינת עבודה. האזורים אמנם נפרדים אך פתוחים זה אל זה ומדברים בשפה עיצובית דומה. הריהוט שנבחר לסלון ממשיך את העיצוב הצעיר של הבית, וכלל ספה פינתית, שולחן קליל עם רגלי מתכת, מזנון עץ מוארך.

במטבח הסמוך שולטים גוונים של אפור ולבן, שמשתלבים נהדר עם הריצוף של הבית ועם צבעי הקירות. עבור פינת האוכל נבחר שולחן עגול, שסביבו פזורים כיסאות שחורים ומודרניים. פינת העבודה ניצבת מול פינת האוכל, וכוללת שולחן עץ סולידי וספריה תלויה.

בהמשכו של החלל הציבורי נמצאות המרפסות. אחת מהן גדולה ומרווחת, והשנייה צרה וארוכה, אך שתיהן מטופלות היטב ומרוהטות באופן שהולם את המבנה שלהן. במרפסת הגדולה שולבה מערכת ישיבה מראטן, ומולה ניצב כיסא נדנדה מפנק. במרפסת הצרה יש דלפק ישיבה עם כיסאות בר גבוהים, שמתאימים לישיבה קלילה יותר. שתי המרפסות פונות אל הנוף היפואי ומחברות את הדירה אל הסביבה בה היא נמצאת.

החיבור לאווירת יפו-תל אביב ניכר גם באזורים הפרטיים של הבית. בחדר השינה הראשי ניתן למצוא מעל למיטה ציורים עכשוויים של גולדה מאיר ודוד בן גוריון, שיוצרים חיבור בין התרבות המקומית לבין העיצוב הצעיר של הדירה. חדר השינה כולל גם שלוש ספריות עץ זהות, שתופסות את כל הקיר שמול המיטה, ומשמשות להצגת ספרים וחפצי נוי.

חדר השינה השני מוקדש לאורחים שמרבים לבקר את בעל הדירה. החדר הזה נצבע בגוון עדין של כחול, שהופך את החלל למזמין במיוחד.