לטיפול // איש הברזל – האדריכל קלאודיו קנטלה שיפץ דירה עתיקה בפירנצה
איש הברזל – האדריכל קלאודיו קנטלה שיפץ דירה עתיקה בפירנצה
הוא חשף את תקרת העץ הישנה ואת הריצוף המקורי מלבני קוטו. את הקירות הוא תלה על קורות ברזל, והשתמש בו גם למסגר את מדפי הספרייה, לסמן קווי הפרדה ועוד.
מאת: צילום:
האדריכל קלאודיו קנטלה שיפץ דירה עתיקה בוויא רומאנה בפירנצה, כשהוא חושף את תקרת העץ הישנה ואת הריצוף המקורי מלבני קוטו מקומיות. את הקירות הוא תלה על קורות ברזל, והשתמש בו גם כחומר עיצובי שממסגר את מדפי הספרייה, מסמן קווי הפרדה בין החדרים ותוחם את משטחי העץ במטבח.הגעתי לדירתה של השופטת אנג’לה פריצי, בוויא רומאנה בפירנצה, באמצעות האדריכל שלה וחברה לחיים, קלאודיו קנטלה. אל קנטלה הגעתי לאחר שראיתי בבית ידידים תצלומים של בית-קיט הבנוי על שיפוע תלול, על גבעה ירוקה. משהו בצבעוניות הנועזת, בשילוב המיוחד בין חומרים שונים ובמיוחד בשימוש בקורות ברזל, שבה את לבי. כאשר פגשתי את האדריכל של הבית כמה חודשים לאחר מכן, היה זה בתחילת החורף הקשה ששטף מאוחר יותר את אירופה. אילו ידעתי מראש איזו נסיעה תהיה לי בחברתו הנעימה של קנטלה, לא הייתי יוצאת לדרך.הבית ממוקם באיזור טוסקני כפרי, במרחק כארבעים דקות מפירנצה. מרגע מסוים התחלף הכביש בשבילים בוציים, ומנקודה מסוימת השביל נעשה תלול מאוד, כשלימינו מדרון. סכנת ההחלקה וההידרדרות הוסיפה לי, לדעתי, כמה שערות שיבה, ולבסוף הגענו. בעלת הבית השאירה בידי קלאודיו את המפתחות. היא רגילה ליהנות מהנוף המדהים ומהשלווה רק בקיץ, ובלב פועם מהסכנה שחלפה ומיפי המראות שנשקפו לעיני – הבנתי אותה. למרות הפיתוי, לא העזתי לשלוח בעקבותי את רמי ארנולד לצילומים. נשמתי עמוק והסברתי לקלאודיו שאני פשוט חוששת."בואי, אראה לך את הדירה שעיצבתי בפירנצה", הוא הציע כפיצוי, כשחזרנו העירה. באתי, ראיתי ונכבשתי. הסגנון, שילובי הצבעים והשימוש בחומרים בדירה מזכיר מאוד את בית הקיט שעל הגבעה, ולכן גם אתם הקוראים מוזמנים להציב בדמיון את הדירה הזו על רקע של גבעות ירוקות עטורות חורשות אורנים, כאילו ביקרתם בבית המבודד. רעידות אדמה זוהי דירה קטנה יחסית, 75 מ"ר, בבית מהמאה ה16- ששופץ ונוספו לו חלקים במאות ה17- וה-18. קנטלה: "השיפוץ האחרון שנעשה בדירת אנג’לה היה לפני 50 שנה, והיא הותאמה לצורכי הדיירים הקודמים. דבר ראשון שעשיתי כשנכנסתי לשם, הוא לבדוק את הקורות והקירות, על מנת להחזיר לה עד כמה שאפשר את האופי המקורי. הסרתי את התקרה וגיליתי את קורות העץ היפות, ניקיתי בחול את הרצפה וגיליתי לבני קוטו-פיורנטיני חומות-אדמדמות". במהלך השיפוץ הגדיל קלאודיו חללים מסוימים ואיחד אחרים, כדי ששטחה הקטן של הדירה יוגדל, ועדיין יהיו בו כל הפינות הנחוצות: להסבה, לעבודה, לאכילה וכן הלאה, וכמובן – לשינה ולרחצה. אבל בכל התזוזות הללו הוא הוגבל על-ידי אחד החלונות של הדירה, המשקיף בדיוק אל הרחוב שמולו. לבד מהעונג להתבונן החוצה אל הרחוב היפה, התעקש קלאודיו לשמור על החלון כדי להוסיף לדירה תחושת מרחב, מעצם העובדה שהעין לא נתקלת בקיר של בית מול החלון אלא במעין מסדרון עירוני ארוך.מאחר שהבית עתיק למדי, לא בנו את קירותיו בין עמודי תמיכה. הקירות עצמם היוו תמיכה לתקרה. כדי להזיז קירות ובכל זאת לשמור על יציבותו של המבנה, השתמש קנטלה ברלסים מברזל. הקירות נתלים מתחתם ופה ושם חלקי קירות מונחים מעליהם. "הייתי צריך לתכנן את השיפוץ כך, שהדירה תהיה עמידה בפני רעידות אדמה, המתרחשות בפירנצה לעתים קרובות, והברזל עוזר מאוד למטרה הזו", הסביר לי קלאודיו.קורות הברזל הללו הפכו אצל קנטלה לחומר עיצובי, כשהוא משתמש בקורות הן כחומר מפריד בין חלקי קירות, הן כמשקופים לדלתות, כפרופילים של מדפים בספרייה שבפינת העבודה, כפרופילים מפרידים בין חלקי רצפה, במקומות שבהם הוסרו קירות, כפרופילים הממסגרים את משטחי העבודה במטבח, כמה שיותר. חומר נוסף שקנטלה אוהב לעבוד אתו הוא פורמייקה דמויית אלומיניום. החזית של ארונות המטבח מצופה בפורמייקה אפורה, ארונות הבגדים בגוון טורקיז עמוק. פתרונות זולים את המראה התעשייתי והכוחני של הברזל מאזן קנטלה על-ידי חומרים חמים וצבעים עזים: הרבה עץ וזכוכית, מרקמים מחוספסים בטיח של הקירות הלבנים, מעט שטיחים, עציצים, ספות רכות, וגווני יסוד שקנטלה מעיז להשתמש בהם בלי לחשוש: דלת ממש ירוקה, כיסאות כחולים סביב פינת האוכל, והמנורה העומדת חובשת על ראשה אהיל אדום דם. פרט לחדר האמבטיה, שרצפתו וקירותיו חופו מחדש באריחי אבן, כל הריצוף הוא אותו קוטו מפירנצה, המופיע גם בקשתות מעל פתחי הדלתות. מזלו של אדריכל איטלקי, שמכשירים אותו לעסוק גם בעיצוב פנים ובעיצוב מוצרים, ולכן מגוון קנטלה את נושאי העבודה של המשרד בווילות, בבתים ובדירות פרטיות, שבהן הוא נוטל אחריות על הכל – תכנון, עיצוב רהיטים מיוחדים למקום, ורכישת הריהוט הנייד יחד עם הלקוח. גם כשהוא עובד עבור לקוחות פרטיים – העבר הסיציליאני שלו, בסביבה שבה חיו אנשים קשי יום, לא נוטש אותו, והוא מחפש תמיד פתרונות יפים וזולים.כורסאות וספות הוא לא יקנה בחנויות של החברות הידועות אלא במפעל "קאליה", במדירה שבדרום איטליה, שמייצר נפח גדול של הספות באיטליה, גם לאותן חברות. קנטלה: "אנשים יכולים לגור בסביבה יפה גם בתקציב סביר, והמטרה שלי היא שהם יגידו – זה המקום שלי, כמה נעים לגור פה, ולא איזה ארכיטקט נפלא תכנן לי את הבית". עבר סיציליאניקלאודיו קנטלה נולד בקנטניסטה, עיר קטנה במרכז סיציליה, ולמד אדריכלות בפלרמו ובפירנצה. המשרד שלו עוסק בדרך-כלל בפרויקטים אורבניים כמו תכנון מגרשי ספורט, בתי-חולים, מרכזים קהילתיים. בתקופה האחרונה עוסק המשרד בשיקום ובשחזור של גדות הנהר ארנו החוצה את פירנצה. "התוכניות כבר קיימות, אבל אין כסף לבצע אותן", הוא אומר. פזמון מוכר, ולא רק באיטליה. גם במקומותינו וגם בצרפת, שם תכנן קנטלה שיכונים למעוטי יכולת."הוזלתי את עלויות הבנייה ב20- אחוז", הוא סיפר לי. "תכננתי פתרונות מעניינים לבנייה, במיוחד בצנרת, תוך שימוש בחומרים זולים וטובים, אבל הדבר לא נסתייע. כשמיטראן היה בשלטון קיבלנו את הפרויקט. כשהוא הלך לעולמו ושיראק נבחר כנשיא הרפוקבליקה – הפרויקט הוקפא. נראה לי ששיראק חושב פחות על העניים".
תגובות