אשליה אופטית – חנות משקפיים במרכז הישן של תל-אביב

חנות משקפיים קטנטנה במרכז הישן של תל-אביב שופצה ועוצבה על-ידי האדריכל רפי סגל. מוטיב המסגרת מופיע בווריאציות, ובצבעים חמים המתאזנים מפעם לפעם בגווני היי-טק צוננים.משקפופר הוא אחד שרואה את החיים דרך מסגרת המשקפיים שעל חוטמו. אבל כל מי שמגיע לחנות האופטיקה של מריוס, במדרחוב של רחוב רמב"ם בת"א, הופך למשקפופר בעל כורחו, עוד לפני שהחוטם שלו ראה זוג משקפיים. כי כל החנות הזו חיה במסגרות, בדרך כלל צבעוניות ומלטפות את העין. כשהאדריכל מסביר מדוע בחר במוטיב החוזר של מסגרת ועוד מסגרת ועוד מסגרת לעיצובה המחודש של החנות, זה נראה למעשה טבעי למדי, בחנות שמוכרת מסגרות ומשקפיים.חנות האופטיקה של אדון מריוס צ’צ’ניצקי בולטת כמו נזם זהב באף לא-חשוב-של-מי, בנוף החנויות הישנות שבסביבה. מאיזה מכיוון שלא מגיעים אליה, העין נתקלת בחלון ראווה החתוך אלכסונית בתוך מסגרת מתכת, ופורץ מהקיר החוצה בזווית מתגרה. הבחירה של האדריכל-המעצב רפי סגל ורעייתו שרי, בקו האלכסוני, היתה אילוץ אופטי, שנועד להוסיף שטח ואור לחנות הקטנטנה.החנות המיושנת, שכל שטחה מסתכם ב-21 מ"ר, בגובה של 2,5 מ’, עברה שיפוץ אחרון לפני למעלה מ-20 שנה. חלון ראווה קטן הכניס בקושי מעט אור לחנות הצפופה, ואנשים שלא הכירו את אדון מריוס אישית, לא קיבלו כל תמריץ להיכנס לחנות פנימה. כמטר וחצי מהכניסה עמד דוכן המכירה, שקטע את החנות המלאה במשקפיים, מאחורי הדוכן היו המעבדה והשטח לבדיקת עיניים, ובגלריה הדחוסה למעלה היה רק מחסן, שאליו הגיעו בעזרת סולם.איך מגיע אופטיקאי ותיק להחלטה לבצע מהפך עיצובי בחנותו? לאט לאט, ודרך היכרות אישית עם האדריכלים. ההצעה הראשונה לשיפוץ הוכנה עבורו בשנת 94’, והיא התבשלה במגירה. כעבור שנה הציע אדון מריוס לאדריכלים להתקדחם עם הרעיון. הבקשה היתה לפרוץ את חזית החנות לרחוב, וכך נולדו עוד מספר הצעות של רפי סגל, עד שנמצאה הנוסחה הסופית של המסגרות, כרעיון כולל ופרטני.  החלון הוא השלט הגירסה העכשווית של החנות אינה דומה להצעה הראשונה שהוצגה, והבקשה היסודית של בעל העסק, לפתוח את חזית החנות אל הרחוב, מומשה במלואה. עד כדי כך שבגמר העבודה ראה אדון מריוס שכל החזיתות שלו רק זכוכית, שאל את האדריכל: ואיפה אני אשים את השלט עם השם שלי? השיב לו סגל: "חלון הראווה הוא השלט שלך". אבל בסוף התרצה, ושמו של מריוס נרשם בחזית, בצד שמאל.כדי שהחנות תמשיך לפעול עד כמה שאפשר, בתקופת השיפוץ, הכינו מראש את כל עבודות הנגרות: המסגרות, המגירות, הזכוכית, הפורמאיקה. החנות נסגרה לשלושה שבועות בלבד, כשכל בעלי המלאכה עובדים בקצב קדחתני. פורצים קירות, יוצרים קומת גלריה נתמכת בעמוד, שאליה מטפסים במדרגות לולייניות, יוצרים רצפה חדשה עם מסגרת, ואת כל האלמנטים האסתטיים והפונקציונאליים תולים על זוויתנים התקועים בקיר.חלונות הראווה המלוכסנים, המוסיפים לחנות שטח ראווה ואור שחסרו לה קודם לכן, ממוסגרים בפרופיל מתכת צבוע בירוק זית אפרפר. בין שני חלונות הראווה המלוכסנים נמצאת גם דלת הכניסה, אף היא מזכוכית ממוסגרת, וכל הפתיחות השקופה הזו אל הרחוב מושכת את העוברים ושבים להיכנס פנימה לחנות, וגם מונעת את תחושת הקלאוסטרופוביה אצל מי שכבר נמצא בפנים. בתוך החנות עצמה, לא להאמין, יש אפילו תחושת מרחב.כל "אגף" בחנות ממוסגר בתוך מסגרת צבעונית, העשוייה מדיקטים מצופים בפורמאיקה בגוון אפרסק-שיש. קיר התצוגה של המשקפיים ממוסגר באפרסק, אגף בדיקת העיניים ממוסגר באותו גוון של אפרסק, התאורה מוצנעת בעיקר מאחורי המסגרות, וכל המגירות לאחסון הסחורה מצופות פורמאיקה בצבע אפור-אלומיניום מתכתי, בניגוד לצבעי השמש מסביב. אפילו רצפת החנות קיבלה מסגרת משלה, כשמרכז החנות הוא מלבן מלוכסן עשוי מרצפות לבנות, וסביבו מסגרת מרצפות בצבע צהוב חמנית.  מוטיב מוסיקלי חוזר התאורה שהותקנה מאחורי המסגרות מוחזרת מהקירות הלבנים לחלל בפיזור נעים לעין. קומת הגלריה המורחבת נתמכת בעמוד צבוע בגוון ירוק זית אפרפר (כמו מסגרות המתכת בחוץ), ולידו מדרגות מתכת לולייניות על ציר, הניצבות באיזור בדיקת העיניים, בחלק האחורי של החנות. סגל הצליח להשחיל בגלריה הלבנה, בנוחיות סבירה, את המעבדה, את המחסן ופינה קטנה לניהול החשבונות.פרט עיצובי נוסף הראוי לציון: קירות הפנים בחנות ניצבים בקווים אלכסוניים שחוזרים על הקווים ה"שבורים" של החזיתות, ויוצרים אשליית מרחב יחסי. סגל: "זו כל החוכמה של עיצוב נכון: לקחת מוטיב אחד שמתאים ולחזור עליו. כמו שעושה מלחין טוב, שלוקח מוטיב אחד מוצלח ובונה ממנו סימפוניה".סגל גאה גם בעובדה שהעלות הכוללת של השיפוץ הסתכמה בכ-25 אלף ד’, וסכום צנוע זה כולל מזגנים, כיורים, חשמל ורב-בריח, וכל עבודות הנגרות הסתכמו בכ-5000 ד’. אדון מריוס, מצדו, סיפר לו שמחזור המכירות שלו מאז השיפוץ עלה ב-20 אחוז, וזה בהחלט מביא נחת לאדריכל. מה עוד, הבונבוניירה האופטיקלית המוצלחת הזו הביאה לסגל את פרס האמן הצעיר, שמדור האמנויות הפלסטיות במשרד החינוך והתרבות מעניק השנה בפעם הראשונה.