במעלה המדרגות ליער – דירה קטנה הפונה לים בחיפה

דירה קטנה בחיפה, הממוקמת בבית-דירות הפונה מצד אחד לים ומצד שני להר, עוצבה בכישרון על-ידי בעלי הבית – יעל ואבי תל. יעל משפצת רהיטים משנות החמישים והששים, צובעת אותם, מטביעה בהם תמונות מסוגננות וצובעת אותם בטכניקות מיוחדות. את הדוגמאות היפות ביותר אפשר לראות בדירתה.מיקום יוצא-דופן וכישרון עיצוב של בעלת הבית, שיוו מראה מיוחד לדירה החיפנית קטנה, הממוקמת בבית-דירות הפונה מצד אחד לים ומצד שני להר. בעלי הבית הם יעל ואבי תל.יעל היא בעלת סטודיו שבו היא משפצת רהיטים משנות החמישים והששים, צובעת אותם, מטביעה בהם תמונות מסוגננות וצובעת אותם בטכניקות מיוחדות, בצבעי שעווה ובמירקמים פיסוליים. את הדוגמאות היפות ביותר אפשר לראות בדירתה, שבה השקיעה את כל אהבתה וכשרונה לצבע ולעיצוב.הבנין נבנה על מורדות הכרמל בשנות הארבעים. למרות שהחזית שלו פונה לנוף משגע , כשהים והנמל נפרשים למרגלותיו – הדירה היתה חשוכה, והמרפסות שבחזית חסמו את הנוף. במהלך השיפוץ נהרסו כל הקירות, ושטח המרפסות נוסף לשטח הדירה.  מכיוון שהמרפסות היו מקורות – סגרו אותן בחלונות ברזל גדולים כמעט עד הרצפה, והסלון הפך ל"אקווריום", שהוקף בנוף כחול של ים ושמים. גם חדר השינה של בני הזוג נשקף כולו אל הנוף, והוא עוצב עם בדי קטיפה, פרוות ונוצות, המשווים לו מראה תיאטרלי.אחד האלמנטים העיצוביים המעניינים שיעל הכניסה לדירה, הוא מעין משחק "סימני דרך" על הרצפה, שבאמצעותו היא מסמנת הפרדה בין החללים השונים. כמו לדוגמא האריחים היוצרים שטיח באזור המטבח, שהוזמנו במיוחד ב"נגב קרמיקה" אצל צייר אמן. ליד ספי הדלתות של האמבטיה וחדר השינה, משני עברי הדלתות, יצרה יעל משטחים בעבודת פסיפס שהורכבה משברי אריחים צבעוניים, שברי צלחות ארמניות קטנטנות ומדגי-זכוכית.פרחים מצוייריםמשטחי הפסיפס מסבים תשומת לב לפתחי החדרים, שאת משקופיהם צבעה יעל והדגישה כל כניסה לחדר בצבע מיוחד לו, כשהיא בוחרת באחד מגווני האפרסק, ורוד עתיק ובורדו עמום, ומעטרת את חלקה העליון של הדלת בציורי פרחים. אם נשפיל שוב את המבט לרצפה, נגלה ריבוע גדול עשוי מאבני פסיפס, ממסמן את קצה המסדרון. המסדרון הוא המשך של המבואה שבכניסה, זו שמנה נכנסים אל הסלון ואל שאר החדרים.בפינת ההסבה בסלון שיבצה יעל בריצפה אריחים צהובים בין אריחי הקרמיקה האחידים, וכך הפכה הרצפה לאלמנט מושך ומגרה, עשיר בצבעים ובצורות גיאומטריות, המשלימים את הקירות המצויירים ואת פריטי הריהוט. חלק מהרהיטים נצבעו, רופדו ושובצו בחרוזים ובאבנים מזכוכית, כשהמעצבת לא חוששת מתערובת עליזה של פסים, משבצות, כתמים מנומרים ופרחים.האמת היא שכבר דלת הכניסה שעיצבה יעל, מרמזת על מה שצפוי בפנים . הדלת הרחבה עשויה מברזל, ומחולקת לחלונות מלבניים של זכוכית צבעונית, המחדירה אור צבוע משני עבריה. המבואה הקטנה מתקשטת בתמונת ענק של יעל ובארונית משופצת קטנה. מעל לדלת מנורת חרס המאירה עיטור עץ זהוב, וכבר כאן אפשר לראות את כשרונה של יעל ליצור פינות, שכל אחת מהן סיפור. בהמשך המבואה פתח המוביל לחדר הבת, ובהמשך – חלל המטבח ופינת האוכל.בדרך למטבח מתפצל לשמאל מסדרון רחב , שאפשר לכנותו מבואה פנימית. ממנה פונים לחדר אמבטיה שממולו חדר הבן, וכן לחדר השינה המרכזי. בסוף המבואה מגיעים לחלל הסלון המחולק למספר פינות, שמכל אחת מבט לנוף. אחת הפינות מוקדשת למוסיקה ולספריית הדיסקים המדהימה של בעל הבית, חובב ג’אז, שהנעים את שעות עבודתנו בדירה.בחדרי הילדים המקסימים הוצבו רהיטים של המעצבת שרית שני-חי. חלק מהקירות עוטרו בטאפטים ובציורים ענקיים של יעל, ממש חגיגה. חדר האמבטיה המרווח חורג מהצבעוניות העזה, ועוצב באווירה רומנטיות מעודנת, על-ידי תוספות של גוון כחול . בתוך הקיר, מעל האמבטיה, חצובה גומחה קטנה מוארת. היא עוצבה כמעין גומחה לפולחן, ובה פסל של ראש אדם וצדפים, ולצידם נר דולק.צבע התפוחגומחות מעין אלה נפוצות במזרח הרחוק – שם מניחים בהן פסלי בודהה, ובדרום אמריקה – היכן שמניחים בהן פסלים של אלות הים. כאן עוררה בי הגומחה דווקא זכרונות מאנגליה, בשל קירות האפרסק העדינים, והציורים על האריחים והכיור, המשוקע במשטח העץ של הארונות החומים.האגף המקסים ביותר בדירה הוא המטבח. למרות שקומת הדירה גבוהה, ועולים אליה באין ספור מדרגות, הבית בנוי על צלע ההר, ולכן נשקף החורש מחלון המטבח, והבית נדמה כאילו נבנה בתוך היער. אדן העציצים של חלון המטבח, שמעליו נטוי גג זכוכית קטן, מחבר את היער עם המטבח ועם הבית כולו. ארונות המטבח תוכננו ונצבעו במו ידיה של יעל, בגווני זית וירוק-תפוח.המראה הכפרי בארונות המטבח נוצר על ידי וילונות ורשת לולים במקום דלתות אטומות, וארון שידה כפרי פתוח בגוון תפוח. לידו, ומאחורי שולחן האוכל – קיר של חדר השירות, שבו מוקמו מכונת הכביסה והייבוש והמזווה.  המטבח מלא בסירים ובכלי בישול תלויים, בפרחים ובירקות מיובשים המשתלשלים מהתקרה, בסלסלות ובכלי אמייל ישנים. פינת האוכל כבשה אותי בקסמה. השולחן והכיסאות הפשוטים נצבעו בירוק תפוח בהיר, והגומחה הקטנה שמעליו – הדומה ל"גומחת הפולחן" שבחדר האמבטיה – מאצילה על השולחן הילה רומנטית.למרות כל ה"בלגן" הצבעוני יש בדירה סדר ומוטיבים חוזרים. הזכוכיות הצבעוניות שראינו בדלת הכניסה שובצו גם בתקרה של המבואה הפנימית, כמעין שביל עילי המלווה מלמעלה את כיוון ההליכה בבית. הזכוכית הצבעונית מופיעה גם בחלון המזווה היפה שבמטבח, וכנקודות צבע בחלונות הסלון.  הגומחות הקטנות מופיעות שוב בשוב בגירסאות שונות, וגם בשימוש בחומרים יש מסגרת מסויימת של אחידות וחזרות. החלוקה הפנימית של הדירה נוחה מאוד לבני המשפחה הקטנה, ונראה שהם מאמינים שצבעוניות עליזה ונוחות הם מתכון מוצלח לאיכות חיים.