גינה פנימית – בית עם גינה פנימית

מבחוץ נראה הבית כמבצר סגור מלבד שני חלונות מאורכים הפונים אל החזית, ואילו מבפנים מתגלה חלל גבוה ומואר הפתוח אל חצר פנימית.הנתונים הראשוניים שעמדו בפני אורית כללו מגרש צר וארוך (70 מ"ר) עם חזית לרחוב ושתי דפנות ארוכות הבנויות בקו אפס (עם קירות משותפים לבתים הסמוכים). על המגרש ניצב בית ישן ומוזנח משנת 1920 לערך.  "המגבלות יוצרות את כל העניין", אומרת אורית מילבואר – אייל. אורית, בוגרת הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, שמאחוריה פרוייקטים רבים בארץ ובארה"ב, שותפה כיום בקבוצת אדריכלים צעירים, שעובדים בין השאר על פרוייקטים משותפים ויחודיים.  אורית זיהתה את הפוטנציאל הטמון בחלל הגבוה והחליטה לשמור עליו. הקושי האובייקטיבי היה במתן תאורה ואוורור נאותים לכל חלקי הבית. השטח הקטן, הבית הישן והרעוע ואילוצי תקציב הובילו את אורית ובעלה לבחור בעשייה עצמית ולהשתמש בחומרים פשוטים וזמינים שתואמים להפליא את אווירת הבית ואת סגנון הבנייה המקומי: אריחי בטון (בגוון אוקר), עץ וברזל.לב הבית הוא הפטיו, החצר הפנימית, שסביבה ממוקמים המטבח, הסלון והגלריה שמעליו. הפטיו מהווה את מקור האור והאוורור העיקרי בבית. דלתות זכוכית גדולות, ממוסגרות בפרופיל בלגי כחול, מפרידות באופן חלקי את הפטיו משאר חלקי הבית ויוצרות מעין הרחבה ויזואלית ושימושית של החלל הפנימי. רצפת הפטיו עשויה מקורות עץ לא מעובד והקירות נצבעו בטיח כתום הזהה לזה שבחוץ.המטבח תוכנן על ידי אורית מעץ אורן שנצבע בגוון כחלחל. "חלק מהרעיונות הגיעו מהדירה התל אביבית הישנה שגרתי בה, מהמטבחים של שנות השלושים והארבעים ", אומרת אורית, "כמו חלוקת הדלתות השקועות במסגרות והארון העליון והפתוח לייבוש הכלים". משטח העבודה נבנה מעץ לביד שעליו הודבק פרקט – 12 מ"מ.את דלתות הבית המקוריות שלחו בני הזוג לקילוף שכבות הצבע הישנות בהתזת חול. "לאחר מכן רצינו לצבוע את הדלתות", מוסיפה אורית, "אבל אהבנו את המראה "המשופשף" שלהן והחלטנו לצפות אותן בלכה שקופה בלבד".השיפוץ הרחב שנעשה בבית כלל גם את חיזוק היסודות ויציקת התקרה מחדש. "אני תמיד מחפשת את האלמנט הייחודי בחלל וגם את הקשר בין הקומות – קשר של מבטים מעניינים וסיטואציות של חדירת אור", אומרת אורית, שניצלה את החלל הגבוה לבניית גלריה פנימית מעץ. גרם מדרגות "מרחפות" עולה מהסלון וממשיך לגשר החוצה את החלל ומקשר בין שני חלקי הגלריה.  המדרגות הקלילות, הגשר "המרחף" והגלריה נבנו מקונסטרוקציה של עץ ופלדה עם מעקה של כבלי פלדה. הבחירה בחומרים אלו יוצרת אפקט "אוורירי" וחופשי שאינו מעמיס על החלל הקטן. מעל לגרם המדרגות המוליך לקומת הגג, פתחה אורית חלון "סקיילייט" המהווה מקור אור נוסף.  חזית הבית המקורי, ששונתה במהלך השנים, שוחזרה. חלונות החזית המאורכים סגורים בתריסי עץ, והקירות החיצוניים מחופים בטיח גרגירי בגוון כתום. את דלת הברזל הכחולה בכניסה לבית מצאה אורית במחסן גרוטאות בירושלים.