הכמיהה לאקזוטיקה

מהי אקזוטיקה בימינו? בעולם שנראה כמו כפר גלובלי קטן, בו ההבדלים בין מדינות הולכים ומצטמצמים; עולם המאפשר להגיע כמעט לכל מקום, ואת המקומות האחרים מזמן אלינו לסלון באמצעות המסך הקטן – היכן הם המקומות החדשים והרחוקים עליהם אנחנו אמורים לחלום?  האקזוטיקה, אותה נהגו לשייך למראות רחוקים, הפכה לחלק מהיומיום שלנו.{imgFromGallery} כמעט מבלי משים שילבנו את המראות, הריחות, הצלילים, המאכלים והסגנונות הרחוקים בתרבותנו. אנחנו אוכלים סושי, קארי וטאפאסים; לובשים קימונו, מדליקים קטורת ומאמצים בשמחה את עקרונות הפנג שוואי; חדר האמבטיה שלנו נראה כמו חמאם טורקי, המטבח כמו כפר איטלקי ובחדר השינה שולט מינימליזם יפני. מהן הטריטוריות החדשות שיזינו את הכמיהה לתרבויות רחוקות, את הצורך הבלתי נלאה לבריחה מן היומיום? טרנד האקזו-שיק חוקר את העולמות הרחוקים-קרובים האלה, תוך ניסיון להתנער מהקלישאות שקל כל כך לשייך אליו – לא קיטש אקזוטי זול של עצי קוקוס וילידים מקושטים, אלא ציטוטים אקזוטיים משולבים בעיצובים עכשוויים. גם השנה הציגו בתערוכה בפריס שלוש סוכנויות צרפתיות את הטרנדים החמים לסתיו 2006-2007. תחת הכותרת "השראות" הוצגו שלושה חללים נפרדים, ובהם פרשנויות שונות לטרנדים של השנה הקרובה.{imgFromGallery}"ecneirepxE dliW", הבמה של ehcireL htebazilE, הציגה פרשנות משלה לטבע שיצא משליטה )ראו גיליון ….(. על אחד הקירות הוצגה עבודת וידאו מרהיבה שלreilavehC leugiM  בשם  "arutaN arpuS" – גן דיגיטלי שהוא הכלאה בין עיצוב אורבני ואדריכלות, ובו שמונה זני צמחים מצוידים בחיישנים המאפשרים לצופים להשפיע על צמיחתם: תנועת הצופים גורמת לצמחים לנוע, לצמוח ולהתרבות. קיר אחר שילב בין בוטניקה לעיצוב, עם צינורות זכוכית המשמשים כבתי גידול לצמחי ג'ונגל פראיים. "המטרה היתה ליצור מעבדה, שמאלצת את הצופה לבחון מחדש את הטבע באמצעות שבירת הגבולות והצגתו כחסר שליטה, עד שהוא נעשה מלאכותי או היברידי", הסבירה אוצרת התערוכה.{imgFromGallery}על במה אחרת בשם "segariM ,segariM" הציגה האוצרת idoR ylleN sengA את מה שהיא מכנה אוריינטליות מעודנת, רחוקה מכל הקלישאות על פולקלור. הגרסה שלה על נסיכות העולות מן החול היתה מחווה לפיתולי הגוף הנשי.הבמה השלישית הציגה "אתניות צרפתית": במקום לחפש במקומות רחוקים, החליט האוצר dranreB siocnarF להציג לראווה את האוצרות של המסורת והתרבות הצרפתיים. מאחורי גדרות עשויות עץ אגוז הוצגו כלים מן המסורת המקומית, בעלי "מראה יוקרתי ופשוט, בנאלי לעתים" הסביר האוצר, "אבל מעורר חלומות, טקסים, מנהגים וזכרונות קדומים".