הרומן שלו עם קוקוס – המעצב שמואל שלו

הרומן של שמואל שלו עם אגוז הקוקוס התחיל כשהיה בן עשרים וחמש, על החוף בדרום הודו. שם פגש ישראלי בשם אילן, שיצר צלחות מקליפת הקוקוס. "אז חשתי את הקליק הראשון", מספר שלו. "יצאתי מהסוכה שלו בתחושה שעד אז הייתי אדם רדום, שפחד לעסוק ביצירה. הקוקוס הצית את הדמיון שלי, והתרוצצו במוחי עשרות צורות מעניינות לצלחות ולקערות. עד אז נתקלתי רק בסוחרים שמכרו עבודות מקליפת קוקוס בבתי קפה וברחובות. פתאום ידעתי שאפשר לקחת את החומר רחוק יותר".שמונה שנים עברו, רצופות תקוות ומשברים. עד היום עובד שמואל במרתף של בית הוריו, כשבאמתחתו תצוגה מרשימה ומפתיעה במקוריותה של רהיטים שונים, משטחים וציפויים, תוצאה של שנות ניסוי ומחקר עם דבקים ופיגמנטים, ושל שילוב קליפת הקוקוס עם חומרים כמו עץ לבוד ומתכות. לצדם של הרהיטים יצר שלו גם אביזרי אופנה מדליקים הראויים לתשומת לב מיוחדת; מסגרות למשקפיים, שעונים ורצועות, מסגרות לתמונות, טלפון וכפתורים התפורים על החולצה הכתומה שלו. באחד משלבי העבודה הוא שכר בית בקרלה, על חוף ים בדרום הודו, העסיק שמונה עובדים ו"שיחק בחומר", כדבריו.בתום שלוש שנים שבהן ערך שבעה ביקורים בהודו, חש שפרץ מתוך גבולות הצורה העגולה של האגוז. "בעולם השלישי יש כוח עבודה זמין וזול", הוא מסביר. "כל אחד שעובד בקוקוס הוא אומן אמיתי שאפשר ללמוד ממנו הרבה. יום אחד, כאשר הרצפה התמלאה בשבבי קוקוס, נולד הרעיון ליצור משטחי פסיפס, חיפויים ומשטחים יפים להפליא, תחרות אמיתית לפרקטים ולשיש".המשטח דמוי השיש נראה כאבן אורגנית מוצקה וקשה, עמידה למים ולחיתוכי סכין. שאר מרכיבי האגוז – הסיבים העוטפים אותו, החומר הקשיח וה"קופרה" (שומן הפרי) כל אלה משמשים לתעשיית בלוקים וכתחליף לחצץ, שכן אפשר לערבב בטון עם גריסת קוקוס. לדברי שמואל שלו, כמעט בכל מימד עולה קליפת הקוקוס על עץ: היא עמידה הרבה יותר לאורך שנים, אינה ניצתת בקלות וכמעט שלא תופחת במים. הוא רואה בה את אחד התחליפים המצוינים לעץ, שאולי יעצרו את כריתת העצים בעולם. "אפשר לשלב אותו כמעט בכל חומר – מלבד ביציקות מתכת".את נטייתו לעיצוב שימושי גילה עוד בבית הוריו, זוג חירשים אילמים. "החיים הקשים אילצו את אמי להכניס הביתה רק חפצים שימושיים", הוא מספר. "אני לא זוכר פרחים בבית, כי מה אפשר לעשות איתם? מגבלת התקשורת של אמא שימשה לי מקור השראה", הוא ממשיך. "בכל דבר שעשיתי שיתפתי אותה באמצעות המגע. עד היום חשוב לי המגע החושני של החפץ, להרגיש את ההבדל בין חימר לזכוכית".לאמו הוא בנה שולחן שנפתח כמו פודרייה ומשמש לאחסון. את הדימויים לכיסאות ולרהיטים הוא שואב מהגוף האנושי ומחיות. הצבעים במשטחי הפסיפסים נוצרים מתערובות של דבקים ופיגמנטים. לאחרונה התחיל לצייר על המשטחים בחריטה עמוקה, והכיוון העתידי הוא פריטים בעלי נפח עם פתרונות טכניים, חשמליים ומתוחכמים, שווים לכל כיס."יש בעולם כ800- מיליארד עצי קוקוס", מספר שמואל. "כל עץ מוציא בשנה בין מאה למאה ועשרים פירות, ויש לו שש תקופות גיזום בשנה. הפרי נופל מהעץ, ומתחילה תקופת הנדודים שלו. המים סוחפים אותו בעטיפתו המלאה למקומות רחוקים, עד שהוא מתפרק וצומח מחדש. לכן הפרי מסמל אצלי נדודים וחופש. גם הדימוי הנפוץ של נופש משתמש בעץ הקוקוס כבמשל: בכל חברות הנסיעות תלויות כרזות עם תצלומים של עצי קוקוס לחוף ים. התכונה הזו, של נדודים וחופש, היא אחת הסיבות שבגללן אני כל כך מאוהב בקליפת הקוקוס".