הרמוניה קטנה – דירה תל-אביבית קטנה

דירה תל אביבית קטנה, 48 מ"ר, נהפכה בידי בעליה ושני מעצבים למקום מגורים יעיל ומנוצל היטב, מעוצב בכישרון במטרה ליצור הרמוניה של ניגודים. כל פרט נבחר בקפידה ומותאם לחלל המיועד לו . בחדר האמבטיה של הדירה הקטנטנה בלב תל אביב אין מראה מעל הכיור, כמקובל.  בעלת הדירה, רויטל זץ, לא תצמיד לקיר חדר האמבטיה שלה כל מראה שהיא: היא מחכה לפגוש את המראה המושלמת שתתאים לחדר האמבטיה המיוחד שלה.התחושה הראשונה שמתעוררת בלבו של המבקר בדירה הזעירה היא תחושת שמחה. הדירה, המעוצבת בזהירות, בתכנון מחושב לפרטיו, ללא ספק משקפת את רוחה של בעלת הבית. נראה שרויטל זץ עדיין נהנית להשתעשע בדירה שעיצבה לעצמה, יחד עם דודתה, אליאן זץ, ועם רונן קמחי, מתכנן ומעצב פתרונות אדריכליים למשרדים בחברת "פיניש".שני המעצבים מצדם זוקפים את היצירה בעיקר לזכותה של רויטל זץ. היא ידעה בדיוק מה היא רוצה, הם טוענים בתוקף.  ואילו זץ מחזירה את הקרדיט אל חיקם: "רונן הוא שהחליט על לבני הזכוכית, ואליאן בחרה את צבע הלימון…"השטח: הדירה של 48 המטרים מכילה מטבח, חדר מגורים, שירותים ושני חדרי שינה, שבאחד מהם אף יש חדר ארונות. המפליא הוא, שכל אחד מהחדרים נראה גדול ומזמין.  חדר המגורים: האשליה האופטית שמרחיבה את הסלון כמעט עד לבית השכן נובעת מהשימוש הרב בחלונות מזכוכית שקופה. מה גם שאת מרפסת השירות הישנה, שהיתה פתוחה רק אל חדרי השירותים, החליטו המתכננים לחצות.  המחצית הקרובה לחדר המגורים נהפכה למרפסת קטנה ויפהפייה, הצמודה אליו ומרחיבה אותו. גם בין הסלון לחדר השינה המיועד לאורחים הוצב קיר מלבני זכוכית, המעניק תחושת רווחה וגודל.גומחת הגבס נבנתה כאן כדי לספק מקום לאביזרים השונים שבעלת הבית רוכשת בחדווה, בכל מיני מקומות בעולם: אגרטל גומי מעוטר בפרחים צהובים, צפרדע שישבה לה לדוג ושתי בובות המטלטלות את רגליהן מעבר למדף.  הגומחה בולטת מעבר לקיר הסלון וגוזלת ממנו מעט שטח רצפה. כדי להבליט את הגומחה, היא נצבעה בגוון לימון עדין, שאינו זועק אך מתבלט על רקע הקיר הלבן שסביבו. אכן, צבעים ושימושים לא רגילים בחומרים ידועים מאפיינים את עיצובה של הדירה הקטנה.  המטבח: במטבח המעוצב (גאטו, איטליה, יבואן: קאמרנו) נמנעו מהשימוש המקובל בקרמיקה על הקירות. במקום זאת, השתמשו בציפוי דמוי אבני סיליקט אדומות, המעניק כתם צבע ייחודי ויוצר אווירה חמימה. המטבח עצמו צמוד לחדר המגורים, אך מופרד ממנו בעזרת מדף הגשה, שלידו שני כיסאות בר מעוצבים (פיליפ סטארק).  לתצוגת אוסף הכוסות הצבעוניות של בעלת הבית נרכש עמוד מתכת (גם הוא בעיצוב מטבחי גאטו), שעליו מונחים מגשי מתכת עגולים. מעל החלון, על מדף בעיצוב של רון ארד, הונחו ספרי הבישול.חדרי השינה: רצפת פרקט כהה שנבחרה לחדרים אלה משמשת ניגוד לאווריריות המאפיינת את אזור האירוח (גם דלת הברזל הכבדה, בכניסה לדירה, היא בבחינת ניגוד משלים לאווריריות זו. בדלת הושאר חלון זכוכית למעבר אור וליצירת המשך דמיוני של החלל שמעבר לה). בחדר השינה נתלה מדף נוסף בעיצובו של רון ארד, המדף המתעגל המפורסם של המעצב, "תולעת ספרים"; עליו מונח אוסף הספרים של בעלת הבית, השולחת ידה גם בכתיבת ספרים לילדים. ליד המיטה מחליף את הארונית המקובלת עמוד של מגירות פלסטיק כחולות, חצי שקופות, שנועדו במקורן לתיקייה משרדית. את הדלת עוצר בקבוק קוקה קולה ענקי מפלסטיק, המשמש במקומות אחרים קופה לילדים.רויטל זץ אינה מהססת כשהיא מוצאת אביזר מעוצב שנראה לה שיתאים לדירתה. כך שוכנים להם בהרמוניה כריות עם "זיפים מנצנצים" ליד מזנון משנות העשרים, על רצפת שיש חברון מסולסלת (זץ עדיין תוהה, לדבריה, מה חשב עליה הרצף שהניח את אריחי השיש לפי דרישתה).   האווירה השוררת בדירה היא של התאמה והרמוניה בין חלקים ואביזרים הנראים שונים כל כך זה מזה. אליאן זץ מעידה על אחייניתה: "יש לה היכולת הזאת, להתאים דברים שונים ומוזרים שבסך הכל משתלבים זה בזה ויוצרים שלמות".