חמוקיים נשיים – המעצב אבנר גורני

יום אחד הגיע לקופנהגן אייזיק, אחיו של המעצב אבנר גורני, ונכנס לסטודיו שלו עם פמוט ברזל ביד. אבנר שהה אז בבירת דנמרק במשך שבע שנים, צייר והציג בתערוכות קבוצתיות. הוא נדלק על הרעיון לעסוק במקביל בעיצוב פמוטים. חזר ארצה עם אחיו והשניים פתחו סדנא ואולם תצוגה בכפר מע"ש, כשאייזיק הוא מנהל השיווק. כדי לעצב בברזל השתלם אבנר בחומר הקשה – ברתכות, נפחות חיתוך בלייזר וקרן אש – למרות שבעבר פיסל בברזל. במשך הזמן ערך ניסיונות והוסיף למוצרי הברזל חומרים שונים: עץ, זכוכית, פח ופרספקס. כשם שהיה אוטודידקט בציור ובפיסול, כך גם בעיצוב.הפמוטים הראשונים, דמויי גוף נשי, היו להיט שיווקי. לאחר מכן החל לייצר קולבים, מסגרות למראות ושידות תואמות, שולחנות, קערות, מעמדים לעיתונים ופריטים אחרים של ריהוט משלים, על פי צורכי הלקוחות.אחרי ביקור בתערוכת הרהיטים בקלן, בשנת 1997, החל אבנר לייצר רהיטים גדולים יותר, כשהוא שואב השראה מהמעוף ומהחידושים שראה בתעשיית הריהוט, לאו דווקא ברהיטי ברזל. אז החל שלב החיפוש שלו אחר קו ייחודי כמעצב של רהיטים פונקציונליים, מושג שהיה זר לו כשפעל כצייר וכאמן.הציורים של אבנר תלויים באולם התצוגה, ולא קשה להבחין בקשר בין הקווים של הציורים, המתגלגלים וקמים לתחייה ברהיטים שלו. מחזיק העיתונים החדש, לדוגמא, נוצר מתוך כיפוף של מוט ברזל דק היוצר את הפונקציה ואת הצורה, קו אופייני גם לציורים.כורסת ה"אודיסיאה", שהוא רואה בה אחת מהטובות שביצירותיו, היא יצירה פיסולית מרופדת, שמסגרתה עשויה מפח צבוע בגוון ברזל טבעי. צורתה האמנותית לא גורעת מנוחות הישיבה בה, והאנשים המבינים שירכשו אותה יתרגלו למחשבה שיהיה להם בסלון רהיט מפח, חומר שנחשב בעבר כבלתי מתאים לריהוט סלוני."דווקא הדברים הטובים יותר נמכרים פחות. הפריטים הסטנדרטים זוכים להצלחה רבה יותר", אומר אבנר, כשהוא מתכוון גם לספה מרופדת המזכירה עריסה פתוחה לאורכה, שהברזל התוחם אותה בשתי זרועות מתעגלות ומתקפלות, צבוע באדום עז ונועז. ספה יפה המחכה שמישהו יתאהב בה ויקנה אותה.לאחרונה הצטרפה לאוסף שידת עץ כתומה המונחת על שלד של שני כיסאות ברזל, מנורות עומדות יפהפיות המכונות "נמלה", ומדפי ספרים מקסימים, הנראים כתבליט על רקע צבעוני, נתון במסגרת, כמו תמונה. מזנוני העץ והפרספקס השקוף חבוקים על ידי מסגרות דקות מאוד ורגלי ברזל מעוצבות. כל תהליך היצור, עיבוד החומר והצביעה נעשים בעבודת יד."לשבע השנים שחייתי בדנמרק היתה השפעה רבה עלי ועל עבודתי", מסביר אבנר גורני. "ספגתי אסתיקה של קווים נקיים, בעיצוב ובאדריכלות. אני אוהב סדר, קווים מאופקים כמוני. יש באישיות שלי משהו עצל במקצת, לא הולך עד הסוף. כשאני מטאטא חדר אני משאיר מעט בפינה ולא אוסף". העצלנות הזו הולידה אצל לא מעט ממציאים רעיונות חדשים כיצד לייעל ולפשט. אצל אבנר זה מתבטא בחיסכון בקווים, שהגיע לשיא מיצויו במתקן העיתונים שלו: שני פחים מכופפים שביניהם חריץ.