טיח פיסולי – בית ביישוב תמרת, בעמק יזרעאל

בית ביישוב תמרת, בעמק יזרעאל, שתוכנן על-ידי האדריכל עודד גבולי על מורד גבעה.  יופיו הרב נובע ממבנה הטרסות המיוחד, מהצבעוניות המותאמת לנוף המשקיף על עמק יזרעאל, ומהבנייה בסגנון מעורב, הכולל טיוח חופשי וריהוט בנוי. האדריכל: עודד גבולי (משרד גבולי-קורן) תכנן את הבית לפני שנים אחדות, והוא עדיין מושך תשומת לב רבה.מידות: שטח המגרש כ900- מ’. השטח הבנוי כ400- מ’, בשלושה מפלסים שונים, שהוכתבו על ידי הטופוגרפיה של השטח.חוץ: כלפי הרחוב, במפלס הכניסה, מופנית חזית המקרינה פשטות נעימה, לכיוון הוואדי, העוטף את הבית, תכנן  גבולי שלוש טרסות מאבני הגבעה. המבנה החיצוני משפיע על החלוקה הפנימית של הבית. מבחוץ הוא צופה בטיח וולך לא אחיד, בגווני אפור, תכלת, ירוק ואוקר, המשתלבים להפליא בגוונים הטבעים של הצמחייה והאדמה. הבית נושק לוואדי שבקצהו, והגינה הפרטית מתמזגת עם החורש הטבעי.גבולי: "תכננתי את הבית כדי שישתלב בצורה מקסימלית בתנאי המגרש, שהגיאומטרייה שלו מסובכת. היא צרה כלפי הרחוב, ומתרחבת כלפי המורד. לכן הבית בנוי גם בחוץ וגם בפנים בטרסות, וכל הזמן עוברים ממפלס גבוה לנמוך, עד שמגיעים לוואדי". מעל הנוףפנים: בתוך הבית מנסה הארכיטקטורה להיות ים תיכונית, עם השפעה של סגנון  הבנייה הרווח בסנטה פה בקליפורניה – בדומה לבתי-בוץ פיסוליים – שאליו נחשפו בעלי הבית בביקורם במקום. פינות מעוגלות, גומחות רבות, טיח בעבודת יד וקירות וזוויות לא ממש ישרים. גבולי: "ארבעה טייחים עבדו כאן, כדי ’לפסל’ את הבית. ברוב  חלקי הבית יש ריהוט בנוי, כולל הקמין המרשים בסלון: במטבח, בחדרי האמבטיות ובחדרי האירוח. צבעי הטיח בתוך הבית זהים לאלו שבחוץ, ומשרים תחושה של רגיעה בחיק הטבע.חלוקה: החלל הפנימי, שגובהו כ9- מ’, מקשר את כל הקומות יחד ומנסה לשמור על אינטימיות מכסימלית, בהתחשב בכך שבבית גרות תשע נפשות.בקומה התחתונה גרים הילדים הבוגרים, ובה שלושה חדרים מסביב לחלל מרכזי ויציאה אל החוץ. בקומת הביניים – קומת הכניסה – מטבח פתוח, פינת אוכל, חדר משפחה וטלוויזיה, עם ספסלים בנויים ועליהם כריות רבות, סלון מונמך ובו קמין בסגנון סנטה פה, וממנו יציאה למרפסת סיפון (דק) שצפה מעל הנוף. גבולי: "קומת הביניים וכל החלל הציבורי שלה, בניגוד לבית הממוצע, מרחפת ואינה נוגעת בקרקע, והקשר אל הנוף נוצר מגבוה".הקומה השלישית מופרדת לשניים על ידי גשר לאגף הילדים הקטנים. מצדו השני אגף ההורים. הגשר עובר מעל לחלל המרכזי ומהווה אלמנט קישוטי. מעל לגשר סקיי לייט להחדרת האור. פוגות גדולותריצוף: לאריחי הטרקוטה המקסימים גוון חמרה בהירה, לא אחידה. הם יובאו מהכפר סלטיוס שבמקסיקו. זהו חימר נקי, בלי ציפוי, שממלאים אותו בעבודת יד במסגרות ברזל, ולאחר מכן מייבשים בחוץ, בשמש. לכן מוטבעות באריחים פה ושם רגלי תרנגולות וחתולי הכפר. המכולה שהביאה ארצה 600 מ’ ריצוף הגיעה עם שני רצפים מומחים ממקסיקו. הם הניחו את האריחים כשביניהם פוגות גדולות, אפורות, המשלימות את המראה הטבעי. נירית תמיר לא רצתה שהבית ייראה חדש, והאריחים בעלי המראה המרופט מעט תרמו למראה המיושן.המטבח: כיאה לגודל המשפחה, זהו מטבח מרווח מאוד, עם אי בנוי במרכזו, ארונות וגומחות בצדדים ודלתות צבועות בגווני כחול וירוק רחוצים (ווש). את מתקן התלייה מעל לאי תכננו בני הזוג, וביצע דניאל כשר משער העמקים. החלונות והדלתות מוסגרו בפרופיל בלגי (מנסור חכים מנצרת) צבוע באפור, והזגוגיות הן ירוקות וכחולות.עיצוב הפנים: הריהוט הבנוי ברוב חלקי הבית נותן את הטון בעיצוב הפנים. אל הרהיטים הבנויים (כולל כל הארונות) נוספו מעט מאוד רהיטים ניידים, בעיקר לקישוט, שאינם פוגמים בסגנון ובאווירה של הבית.