כשהאבסורד הוא עניין רציני

קשה לחשוב על מלה מתאימה פחות לריימונד לווי )dnomyaR yweoL( מאשר "מגוחך". הוא אחד המעצבים החשובים ביותר במאה ה-02, ואולי הראשון שיצר את הקשר המודרני בין עיצוב לכוח כלכלי. אבל זה בדיוק הנושא שעמד במוקד הכנס האחרון שאירגנה עמותת ריימונד לווי.לווי הצרפתי היגר לארצות הברית ב-9191 לאחר שירות בצבא צרפת. הוא השתקע בניו יורק והחל לעבוד בחנות הכלבו מייסיס כמעצב חלונות ראווה. לאחר מכן עבד כמאייר אופנה במגזין "ווג". בסוף שנות ה-02 הקים את סטודיו העיצוב שלו בניו יורק, ובשנות ה-03 פתח סניפים בלונדון ובפריס ובעצם הפך לסטודיו העיצוב העולמי הראשון.הסטודיו פעל בעיקר כסטודיו לעיצוב תעשייתי שהתמחה בתחבורה: עיצוב מכוניות קרייזלר, רכבות, ספינות ובשנות ה-06 אפילו עיצוב פנים של תחנת חלל של נאס"א. במקביל עסק הסטודיו גם בעיצוב גרפי ומיתוג. ב-1491 יצר לווי את אחד העיצובים האייקוניים של המאה ה-02, חפיסת הסיגריות של לאקי סטרייק; לוגו ה"eyE s'lluB" מייצג עד היום את אחד המותגים המוכרים בעולם, ואף שסיגריות לאקי סטרייק הרבה פחות פופולריות ממותגים אחרים, אין מי שלא מכיר את עיצוב החפיסה. בשנות ה-04 התחיל שיתוף פעולה ארוך שנים בין לווי לחברת קוקה קולה, שהוביל בין השאר לעיצוב מכונת השתייה של החברה. בשנות ה-06 עיצב לווי את לוגו הצדף של חברת הנפט "של".לווי היה המעצב הראשון שהפך לכוכב על: הביוגרפיה שלו היתה רב מכר באמריקה ובאירופה, ותמונתו הופיעה על שער מגזין "טיים" ב-9491. הוא המעצב היחיד שזכה לכבוד הזה. חמש שנים לאחר מותו ב-6891 הוקמה עמותת ריימונד לווי, שמטרתה נוסף על קידום פועלו היא קידום העיצוב ודור המעצבים החדש ברחבי העולם. נשיא העמותה, פרופסור מייקל ארלהוף מאוניברסטית קלן בגרמניה, מזמין בכל שנה בדצמבר קבוצה של 03 מעצבים לכנס עיצוב בן שלושה ימים בעיירת הסקי סן מוריץ.בין המשתתפים בכנס בדצמבר האחרון היו גם המעצב הגרפי האוסטרי סטפן סגמייסטר )retsiemgaS nafetS(, שעובד בניו יורק ועיצב בין השאר את רוב עטיפות התקליטים של ה"רולינג סטונס"; האדריכלית יסמין מחמודיאן )neiduomhaM enimsaY(, שהתפרסמה בזכות כמה פרויקטים גדולים בברלין המתחדשת; מומחה הטיפוגרפיה אריק ספיקרמאן )nnamrekeipS kirE( מברלין; והמעצבת הגרפית מייקה גריטזגן )ngztirreG ekeiM(, נושאת הדגל של העיצוב ההולנדי החדש.נושא הכנס, עיצוב מגוחך, הוא אולי תמוה במבט ראשון. מייקל ארלהוף מסביר: "עיצוב הפך להיות חלק בלתי נפרד מהיום יום. הכל מעוצב בימינו, אבל לא בהכרח בתבונה. הג'יפים העירוניים החדשים, למשל, שבהם אמהות יאפיות מסיעות את ילדיהן לגן. בהשוואה למכונית עירונית רגילה הג'יפים האלה מסורבלים, גדולים מדי לנהיגה וחניה בעיר ומאוד לא ידידותיים לסביבה – אבל הפופולריות של המכוניות האלה רק גדלה. מטענים הם עוד דוגמה מצוינת לאבסורד: חברות האלקטרוניקה מתחרות אחת בשנייה בייצור המכשיר המתוחכם והזעיר ביותר, אבל להטענת אותם המכשירים הן מספקות שנאים גדולים ומסורבלים שמתאימים למכשיר אחד בלבד".דוגמאות נוספות שעלו בדיון הן שילוט עירוני לא סביר ועיצוב גרפי מגוחך, אך הדוגמה הפרובוקטיבית ביותר הובאה על ידי סטפן סגמייסטר. הוא הציג תצלום של אריזת מזון שהאו"ם הצניח לאוכלוסייה באפגניסטאן, לצד תצלום של מוקש אפגני. התצלומים מגלים ששתי האריזות הן בצבע צהוב ובגודל כמעט זהה. תוצאות העיצוב המגוחך במקרה הזה הן הרסניות וטרגיות. e