לא מכאן

הכניסה מרחוב לילינבלום התל-אביבי אינה מרמזת על העולם המיוחד של הלאונז' בר מישמש (אח לבר הצמוד, שסק), שתיכנן משרד  Cyan Design. "הבר הזה יכול להיות, למעשה, בכל מקום בעולם. העדפנו לא להתחבר למיקום הספציפי", אומר המעצב יובל גולדנברג. "המשרד שלנו בכלל מתמחה בסגנונות שונים החל בסגנון אולטרה מודרני וכלה במראה הג'נטלמן קלאב מסוף המאה ה-19, כמו מישמש".הרמז היחיד לכך שזו היא הכניסה לאחד הברים היותר פופולריים בתל אביב הוא השומר בפתח. פרוזדור צר, מעין רמפה מחופה שטיח גס ותאורה רכה על הקיר, נראים כלקוחים מכניסה טיפוסית לבית לונדוני. שלבי הכניסה הרכים הללו מכניסים את המבקר בהדרגה למקום בעל ניחוחות קלאסיים של לאונז' בר.  העיצוב הפרטני של Cyan, מתברר, עיכב את הקמת המקום. "ליזם הצענו קונצפציה שלמה, מסגנון המוסיקה שתושמע ועד לאיכות השירות של המלצרים. רצינו מקום שונה לחלוטין ממקומות בילוי אחרים בעיר. מעין מועדון חברים. מקום עם מוסיקת ג'אז, קוקטיילים איכותיים ותפריט אוכל מצומצם". "ההדמיות שעשינו למקום עוד בשלב ההצעה דומות דמיון מפליא לתוצר הסופי", אומר גולדנברג. "השוני היחיד הוא שבסופו של דבר לא הצבנו פסנתר בחלל המרכזי". גולדנברג למד בבית הספר לאדריכלות של אוניברסיטת אוקספורד שבלונדון וב-Royal College of Art. לאחר שעבד כשנה במשרדי אדריכלים בלונדון, חזר לארץ והקים בשנת 2000 את Cyan, יחד עם האדריכל אורי שלום. המשרד פועל בשיתוף פעולה רציף עם מעצבים בבירה האנגלית. בין הפרויקטים בארץ ובלונדון: בתים פרטיים, ברים כדוגמת canvas בלונדון וכן מתן שירותים לחברות מסחריות. בארץ עיצבו Cyan את הבר שסק. "במישמש הוצאתי את עצמי מהיזמות. עסקתי פה בעיצוב בלבד". את הריהוט של שסק הביא מלונדון. "בשסק קנינו פריטים שונים וסביבם עיצבנו את המקום. פה עיצבנו הכל. שום דבר הוא לא סטנדרטי", אומר גולדנברג. "התקציב לשסק לא היה גבוה. ההצלחה של המקום הזה שמגיש אלכוהול בלבד ולא אוכל – קונצפט חדש פה – היתה גדולה. בעקבות זאת הוחלט להקים מקום דומה אך 'בוגר' יותר בהוויה שלו".  הבר מחולק לארבעה חללים שבהם אלמנטים חוזרים. כך יכולים הבליינים לבחור ממגוון "מקומות", אינטימיים יותר או פחות. השוני בין החללים יוצר את חוויית המעבר. חלל הכניסה מורכב מבר משקאות עשיר הנראה כשעון על וילון מבריק שהוא למעשה צדה השני של החזית הרעועה הפונה לרחוב – ניגוד בין חלל "מעוצב" לחזית המקורית והמוזנחת. זהו מוטיב חוזר בעבודה של Cyan – מקום בעל סממנים אוניברסליים שיכול להיות ממוקם בניו יורק, לונדון ואפילו בתל אביב. סביב פזורים שולחנות בר גבוהים עשויים פורמייקה דמוית פליז עם מסגרת עץ. שולחן נמוך היושב על רצפה מוגבהת נועד לאלה שבאו לראות ולהיראות. זהו "החלל הכחול", עטוף כולו טפט כחול (שיובא מלונדון). ויטראז' צבעוני הנראה כלקוח מכנסייה מאיר באור כתמתם וחם את החלל המרכזי, המקשר בין האזורים השונים. "החלל המרכזי הוא הגרעין, הציר של המקום. כשהבנו את זה ניסינו ליצור באזור הזה עניין מיוחד. כך נולד רעיון הוויטראז', שהורכב על חלון קיים", אומר גולדנברג. "המבנה מתחילת המאה הקודמת הכתיב את עיצוב החלל. כך, מיקומם של החלונות המקוריים יצר משחק של פתחים חוזרים בין החללים". מעל הספות, לאורכו של החלל המרכזי, הותקנה מראה המדגישה את תנועת העוברים והשבים במקום. החלל "האדום", העטוף טפט אדום בהמשך, מאוסף מוזיאון הטייט בלונדון, מורכב ממקומות ישיבה אינטימיים ובמרכזו בר בעל מקומות ישיבה משני צדיו, המאפשר פעילות חברתית ערנית בין היושבים, וכשהמקום מתמלא, גם בין אלו העומדים סמוך לו. מסדרון צר מוביל לחדרי השירותים. זהו חלל מרווח המתאפיין בצבעי ירוק עמוק. בין חדרי השירותים מפרידה אמבטיה המשמשת כיור ענק ומעליה תלויות מראות דו כיווניות. Cyan השתמשו פה בווילונות הנותנים תחושת נפח סלונית. בסוף המסדרון יש גינה המאפשרת ישיבה מרווחת יותר לעומת אופיו הצפוף של הפנים.