לגו לסוכר וסוכרזית: המעצבת נילי לנדאו

 ההתבוננות בכלים של אמנית הקרמיקה נילי לנדאו, היא מסוג הדברים שגורם לך להגיד: "כל כך פשוט, איך לא חשבתי על זה". אבל למעשה, העבודות של נילי בכלל לא פשוטות, וכלי הקרמיקה שהיא יוצרת שונים ויחודיים.נקודת המוצא של לנדאו, היא ליצור כלי פיסולי שימושי, גוף שעונה על דרישות פונקציונליות ואסתטיות. תשומת לב מיוחדת היא מעניקה לתכולה של הכלי. "הכלי נועד לתת כבוד לתכולה", היא אומרת, ומתכוונת לכך במלוא הרצינות, גם כאשר היא יוצרת כלים המיועדים להכיל מוצרי יסוד כמו סוכר, מלח, ביצים, בצל ותבלינים. בכלים לקוביות סוכר, לדוגמא, היא עשתה חלון זכוכית שדרכו משתקפים הגבישים הנוצצים של הסוכר.גם לתבלינים היא יצרה מיכלים עם חלונות או מכסי זכוכית, כדי שצבעיהם העזים יציצו מבעד לפתחים. הכלים עצמם, לעומת התכולה המגוונת או העשירה בטקסטורה – עשויים מחימר בהיר, והם מצופים כך שמתקבל הרושם כאילו נמרחו בקרם לבן, כדי לא לגנוב את ההצגה מהתכולה. צורות הכלים הן גיאומטריות, בסיסיות, מינימאליסטיות.בקובייה המקסימה לסוכר שולבה קובייה קטנה לסוכרזית. הקטנה נפרדת מהגדולה כמו בהרכבת לגו, וצריך לחפש מאיפה נפתחות הקוביות ואיך מוציאים מהן את הממתיקים. כך הופכת עבודת הבישול במטבח )לפחות בהתחלה…( או בעת האירוח, לחגיגה קטנה של פירוק וניחושים. נילי: "בתקופה שהכל בה קצר-מועד, כשלפני שמספיקים לסיים את התשלומים על מחשב שרכשנו, צץ דגם משופר – חשוב לי ליצור כלים לטווח ארוך, שאפשר להתקשר אליהם, שיעלו את תרבות האכילה והאירוח לרמה אמנותית רוחנית."ביפאן הפכו פעולה יום יומית של שתיית תה לטקס רוחני, מרגיע, שמכניס נופך של קודש בתוך החולין", ממשיכה נילי. לכן כשהיא מעצבת כלי, כשנולד במוחה רעיון חדש ומרגש, היא ממהרת לשאול את עצמה אם הוא יעבור את מבחן הזמן; אם יאהבו את הכלי גם בעוד מאה שנה.את הכלים של נילי אפשר לראות בסטודיו שלה בראשון לציון, בחנות המוזיאון לאמנות בתל אביב וב"חנותא" ברשפון.