לונדון – זאהה חאדיד: ארכיטקטית של ארכיטקטים

ארכיטקטית של ארכיטקטים, הילדה הנוראה של הארכיטקטורה. תיאורטיקנית שייצרה יותר תוכניות על הנייר מאשר ביצועים. הידוע ביותר הוא בית האופרה בקארדיף, שזכה באין ספור פרסים, מלות ביקורת ושבח. אבל הפרויקט יישאר כנראה על הנייר בלבד. ממשרדה של חאדיד מסבירים לי שתושבי המקום הביעו התנגדות להקמתו, כי לטעמם היה בית האופרה חדשני מדי. חאדיד, ילידת בגדד, סיימה את לימודי הארכיטקטורה בלונדון, כאן גם ביססה את משרדה. אולם היא אשת העולם הגדול, שפעילותה חובקת הרצאות בניו-יורק, פרויקטים בגרמניה ובאיטליה, והיא מרצה אורחת קבועה במוסדות ארכיטקטורה ברחבי תבל. קשה היה לראיין אותה, היא חמקנית, עסוקה, אולי משום שבני משפחתה חיים בעיראק, והחששות ברורים. עבודתה מקיפה ביותר: תכנון בתי מגורים, מוסדות ציבוריים, מקפצת סקי באינסברוק שבאוסטריה, מרכז מדע בוולפסבורג גרמניה, מרכז אמנות בסינסינטי ואפילו תפאורה ללהקת מחול בלגית וללהקת הפופ Pet Shop Boys. המשימה האחרונה שלה היתה: ייצוג בריטניה בביאנלה השביעית לארכיטקטורה בוונציה. לאחרונה נערכה לחאדיד תערוכת יחיד ראשונה במכון לאומנויות עכשוויות בלונדון – ICA. מלבד פרויקטים שכבר הוקמו, כמו ביתן בכיפת המילניום בלונדון, המרכז לאמנות חדשנית ברומא, גשר באבו דאבי, תחנת כיבוי אש במוזיאון ויטרה – הוצגו בתערוכה תוכניות ומודלים מצולמים של פרויקטים בדרך, וכן רהיטים וציורים בצבעי אקריליק, שהם הפתעה של ממש. הצבעוניות בציורים ממותנת, והנחרצות מושפעות מאוד מחתכים, היבטים, וזוויות ארכיטקטוניות. הציורים האלה משקפים – מלבד ערים מסוגננות לעתיד כמעט בדיוני – גם מקורות השראה מימי ילדותה של חאדיד בבגדד. לדוגמא, השטיחים הפרסיים שכיסו את רצפת ביתה ונארגו בשלל צבעים ודוגמאות בידי נשים בדרך כלל. התערוכה אפשרה הצצה להשקפת עולמה של זאהה חאדיד לגבי חיים אורבניים, שטחים ציבוריים, ערי העתיד, ושיטות עבודתה. המבקר בתערוכה כאילו מוזמן לעיין בארכיונה הפרטי. שפע של תוכניות – מקצתן נראות כרישומים ומתוויים בשחור לבן, חתכים, צילומי מודלים, משהו מאוד אישי. אילו בחרה חאדיד להיות אמנית ולא אדריכלית, יש להניח שהיתה הופכת לדמות לא פחות מובילה וחדשנית. התערוכה השתרעה על שתי קומות. בקומת המרתף יצרה חאדיד מעין קיר מתפתל בהשראת הפרויקט שלה ברומא: המרכז לאמנות עכשווית. על הקיר הוקרנו שקופיות צבעוניות, הדמיות מחשב, אנימציות דיגיטליות ותבליטים, דגמים העשויים קרטון או עץ, של פרויקטים שונים מכוסים במכסים בוהקים. בקומה השנייה, 16 עבודות אבסטרקטיות תלויות על הקיר. אחד הציורים נקרא: "מגורי ראש ממשלת אירלנד בדבלין", שני מכונה "כיכר לסטר בלונדון – מבט אווירי ונוסף: (89". במרכז אולם הקומה השנייה הוצגו פרוטוטיפים של רהיטי הסבה שהוצגו לראשונה באולם התצוגה של חברת סוואיה-מורוני במילנו. הרהיטים נראים כמו נוף פתלתל, הם מודולריים והסדרה נקראת Z-plas. נאמר עליה שהיא חלוצת הארכיטקטורה האורבנית העכשווית, ומאתגרת תפישות שמרניות. בין אם זו הערכה סבירה או מופרזת, חאדיד בהחלט תרמה להערכה מחודשת של שימוש בחלל. הפרויקטים שלה מעוותים, מתפתלים, מקופלים, דחוסים ותלויים באוויר, צורות שמגמתן יצירת בניינים רדיקליים, מפתים ומחשמלים. התערוכה ניסתה להמחיש למבקר את הפוטנציאל הגלום בארכיטקטורה, להפוך את חיי היומיום האורבניים לחוויה פיזית, ויזואלית ורגשית, ומכאן חשיבותה. חזרה לעמוד המאמרים בנושא אדריכלות.