עיצוב מזמין

כשחולפים על פני קפה – בר – לאונג' סגפרדו, הממוקם ברובע פולנקו במקסיקו סיטי שהוא מעין מקבילה לנווה צדק וכיכר המדינה גם יחד, מקבל הביטוי "עיצוב מזמין" משמעות חדשה. מעצבי סטודיו  FITCH  בלונדון השכילו ליצור מקום מפתה לאסקפיזם קצר מהמולת הרחוב, העבודה והחיים.{imgFromGallery} את האווירה המיוחדת הזו, ניסו ואף הצליחו המעצבים, להכניס למקום. הצבעים השולטים כאן, הם שחור אדום ולבן, ולרגליהם החום. אלמנטים מסורתיים קיבלו תפנית מודרנית: הטפט המסורתי והמיושן, עבר מטמורפוזה, ובמקום העיטורים החוזרים על עצמם בדרך כלל, קיבל צילומי תקריב ענקיים, של אנשים נהנים ומרוצים, או של ציורים  נאיביים. המפגש בין המבקרים לבין הטפט, במיוחד זה המצולם, יוצר מחזות כמעט סוראליסטיים, בהם ההווה האנושי והעבר הדומם והמלא חיים,  יוצרים שני עולמות מקבילים, המבלים יחדיו. {imgFromGallery} את פני הנכנסים, מקבלות בברכה שתי מערכות ישיבה אדומות המוצבות זו מול זו, כשעל הקירות מאחוריהן  מודבקים טפטים  עם הדפסי  סמיילי וספל קפה עם הלוגו של הרשת.  לצד שולחנות וכיסאות בעיצוב נקי, העומדים על רגלי ניקל, מוצבות ספות אדומות  מפנקות ותפוחות. בהמשך,  באזור ישיבה נוסף,  מוצבים לאורך הקיר שולחנות וכיסאות בר גבוהים. המקום מרוצף כולו בפרקט חום לא כהה, ולאורך הבר מודבקת מוזאיקה, בצבעים של כתום ואדום. הקר והחם משתלבים יחדיו, למודרניות חמימה.על מנת  לשמור על אינטימיות ותחושת פרטיות, חולק החלל לאזורי ישיבה, המופרדים על ידי מחיצות של ממש, או על ידי אלמנטים עיצוביים משתנים.  את המעבר לפינת הישיבה הבאה, עושות מדרגות לולייניות בעיצוב שובבי, העשויות ברזל וצבועות בשחור, ותורמות למשב רוח קליל במקום. {imgFromGallery}בפינה הבאה, המרוהטת באותן ספות, צילומי התקריב שעל הקירות, הם של אנשים  היושבים בסביבה בעלת מראה היסטורי, כנראה  ב"זוקולו" – שהיה מרכז חברתי שנהוג היה לבנות בעבר, בכל עיר או ישוב בסביבה. בפינת האינטרנט, הנמצאת בסמוך, מאחורי דלפק מוארך שעליו מוצבים מספר מחשבים, וכיסאות בר, צבוע הקיר באדום עז שעליו מתנוססת בעליזות כתובת האתר של הרשת .   לצד מדרגות הקומה השנייה, בחלל שעיצובו רגוע למדיי, מוגדר חדר קטן, על ידי עמודים אדומים, החוצצים בינו לבין שאר החללים, שבצדו האחר, קיר בעל פתחים עגולים הפונים אל החלל הסמוך. כאן, הצבעים בעיקר לבנים,עם נגיעות קלות של ירוק ואדום.  החלל הבא, הנושק לאחרון, פתוח כולו למרפסת דק מקסימה, הצופה אל הרחוב הסואן, ועדיין מנותקת ממנו בזכות הגובה והעיצוב.  גם כאן, כמו בחללי הקומה התחתונה, הודבקו טפטים של אנשים.