קלאסי 2000 – השפעת התקופה הקלאסית על העיצוב

 חלק מהרהיטים שבהם אנו מעצבים את בתינו עד עצם היום הזה, ושזוכים למחירי שיא במכירות פומביות, עוצבו לראשונה על-ידי מעצבים יווניים ולאחריהם רומיים, לפני אלפיים שנה. חלקם יכולים להוות דוגמא לעקרונות של העיצוב המודרני הבינלאומי, שתבע פשטות קווים ופונקציונליות נקייה מעיטורים, ואחרים מנוסחים על פי עקרונות של הרמוניה ושל פרופורציות מושלמות, התקפים עד היום.שנות האלפיים בפתח והעיצוב אקלקטי מתמיד. הוא מורכב מערב-רב של צורות וסגנונות, אך מעל כולם עומד העיצוב הקלאסי, שהוא יציב וחסין מפגעי האופנה. הוא מלווה את התרבות המערבית במשך 2000 שנה ויותר, מאז נולד בעת העתיקה בערש תרבות יוון ורומי. היוונים הגו את עקרונות העיצוב הנצחי, ומאז לא הצליחה ההיסטוריה להתחרות עם הגאונות שהם הציגו בשנות ההשראה הנדירות שבהן יצרו אדריכלות, אמנות ועיצוב.היוונים דגלו בעקרונות של יופי וצורה, שקבעו את הבסיס והסטנדרט לעיצוב בכל הזמנים. הוא מאופיין בשלמות והרמוניה של פרופורציה וצורה, בסימטריה ובעידון אלגנטי שאין כדוגמתם. זהו עיצוב אל-זמני שעמד בכל מבחני הזמן, והוא חוזר ושב אלינו בתולדות העיצוב. היוונים הצליחו למצוא את הפתרון לבעיה שהעסיקה את מעצבי המודרניזם אלפיים שנה אחריהם, ויצרו הרמוניה בין הפונקציונלי והאסתטי. היופי לדידם היה טמון בפונקציה ולא בקישוט.כיום יושבים אנו על אותם כיסאות שיצרו היוונים לפני 2000 שנה, אוכלים על גבי אותם שולחנות שסעדו הרומאים וישנים על אותן מיטות ממש כמו בני העולם העתיק. כל סוגי הרהיטים שליוו אותם חיים וקיימים עמנו היום, כעדות חיה לשיעור קומתו של העיצוב הקלאסי. לאחר שקיעתה של רומי נשכח וננטש העיצוב הקלאסי משך אלף שנים במהלך ימי הביניים, העידן הנוצרי. הכנסייה הוקיעה את האמונה הפגאנית ועמה גם את האמנות שליוותה אותה. רק במאה ה14-, שלפו מחדש אמני הרנסאנס באיטליה את האמנות הקלאסית, והגו את "הלידה מחדש". מאז החל מסע ארוך שנמשך עד לסף המאה ה21-, מסע של סגנון שהתחדש מדי פעם בפעם ונראה רענן ואופנתי בכל הזמנים.עקרונות ברזלאת המסע בשבילי עיצוב הריהוט החלו היוונים עם ספת ההסבה. היה זה רהיט מקובל ושימושי בקרב בני המעמדות הגבוהים. בראשית שימשה הספה להסבה בשעת הסעודה ובשעת קבלת אורחים נכבדים, וגם כמיטה לשינה בשעות הלילה. בשעת ארוחה רבת משתתפים היתה מוצבת שורת ספות מסוג זה, והארוחה היתה מוגשת לסועדים על גבי שולחנות. ספת ההסבה זכתה לכינוי "ספת רקמייה", על שמה של אשת החברה הפריסאית המתוארת על ספה מסוג זה, בדיוקנו הבלתי נשכח של הצייר ז’אק לואי דוד. גם לה קורבוזיה, האדריכל והמעצב הצרפתי, נתן לה פרשנות בעיצוב מודרניסטי עשוי צינורות פלדה מצופים ניקל. הוא התאימה לצורכי החברה הפריזאית ולדרישתה לנוחות מודרנית, והפך אותה לסמל העיצוב הפונקציונלי והתעשייתי של המאה ה20-.כיסא הקליסמוס נחשב לתרומתם החשובה ביותר של היוונים לתולדות הריהוט. הוא מתואר באינספור פסלים וציורים, כשעליו ישובות אלות יוון האלגנטיות. כיסא הקליסמוס זכה לאינספור חיקויים ותחיות בכל הזמנים, ואף מלווה אותנו כיום ככיסא לחדר האוכל. קסמו נעוץ בפרופורציה מושלמת ובעיצוב הנשען על צורה של קשתות החוברות זו לזו בהרמוניה מופלאה. הכיסא גולף מעץ ועיצובו נטורליסטי, נקי מעיטורים, ומשלב בין שני עקרונות הברזל של העיצוב הקלאסי: יופי ופונקציונליות.גם שולחן הטריפוד הרומאי זכה לאינספור תחיות וחיקויים. הוא עומד על בסיס בן שלוש רגליים מעוגלות, המסתיימות בכפות רגליים דמויות בעלי חיים. שולחנות אלו נעשו מברונזה והתגלו בחפירות ערי רומי העתיקה פומפיי והרקולניום, אשר נטמנו בעקבות התפרצות הר געש במאה הראשונה לספירה. הם נוצרו בטכניקת היציקה, בתבניות שאיפשרו יצירת רהיטים רבים ממודל זהה, והשולחנות המעטים ששרדו מעידים על קיומה של אופנה פופולרית בעיצוב הרומי. שולחן הטריפוד המעודן הצית את דמיונם של מעצבים במשך 2000 שנה והוא שריר וקיים עד כיום.הטהור והמעודןואחרון היה השרפרף, רהיט הישיבה המקובל ביותר בעת העתיקה. השרפרף נשען על בסיס של מוטות מלוכסנים בצורת מספריים וניתן היה לקיפול ולפירוק. הוא היווה מקור השראה לעיצוב כיסאות ושרפרפים בתרבויות רבות, עד לזמנים המודרניים. לודוויג מיס ון-דר-רוהה, האדריכל הגרמני והמנהל האמנותי של בית הספר הגבוה לאמנות ועיצוב הבאוהאוס, עיצב את "כיסא ברצלונה" המפורסם שלו על פי דגם השרפרף ההיסטורי. הוא הציג את הכיסא – העשוי פסי פלדה מצופים ניקל וריפוד עור עם תיפורי כפתורים – ביריד העולמי בברצלונה בשנת 1929, בביתן הגרמני שבו פתח היריד.המאה ה18- היתה ללא ספק תור הזהב של הקלאסיציזם. היה זה עידן של פריחה כלכלית שהולידה בעקבותיה התפתחות של טעם מתוחכם ומשובח. בעיצוב הריהוט של תקופה זו קיים איזון בין האלגנטי והשימושי. פטרונים אמידים נהגו להזמין רהיטים שנעשו על ידי אמנים מיומנים במלאכת מחשבת, ומאז הפך הרהיט ממוצר שימושי ליצירת אמנות לכל דבר. המאה ה18- ניסחה סטנדרט חדש בעיצוב רהיטים, והביאה עמה את הנינוחות והפאר, בדמות כורסאות עמוקות ומרופדות ומיטות אפיריון בטעם הקלאסי.מאז המאה ה18- הפכו הרהיטים הקלאסיים לחלון ראווה לא רק לעבודת נגרות משובחת, כי אם גם לעיצוב הקלאסי הטהור והמעודן ביותר. לעיצוב זה שפת צורות וסימנים מיוחדת במינה. הוא טהור, נשען על צורות פשוטות והרמוניות ומנותק ממסורת של קישוט ועיטור. בשפה זו עשו שימוש מעצבים ואמנים במשך 2000 שנה, והצליחו ליצור באמצעותה רהיטים חדישים ומקוריים, ובכך להעניק לקלאסי את חותמת תקופתם, חותמת כל הזמנים.