Marc Newson אוסטרלי, טוטאלי וגלובלי

  Marc Newson ניוסון האוסטרלי, שלמד בקולג’ לאמנות של סידני, החל ב-1991 לעבוד בפאריס עם חברות כגון Flos לעיצוב תאורה, Cappellini ו-Moroso. ב-1997 קבע את בסיסו בלונדון ועיצב מכונית לחברת פורד, אופניים, עיצוב פנים של מטוס פרטי, כיסאות, כוסות שתייה וגם מסעדה בניו יורק (Canteen). עבודתו, המתוארת בדרך כלל כעתידנית, סקסית, חריפה וייחודית, הוצגה במוזיאונים ברחבי העולם.ניוסון מרותק לעולם הפנטזיות של הקולנוע של סטנלי קובריק וג’יימס בונד. הוא מגדיר את הקווים העיקריים לעולמו הוויזואלי כמראה לביתו שבאוסטרליה ולמסעותיו ברחבי העולם; עולם של צינורות, קווים מעוגלים, צבעים ואובייקטים בעלי צורות אורגניות. אינסטינקטים, התבוננות והפנמה, חללים ומסעות נמנים עם עולם המושגים שלו.רכשת השכלה באמנות ובעיצוב תכשיטים. איך הגעת לעיצוב מוצר ורהיטים?“לאחר לימודי עיצוב התכשיטים והפיסול, זו היתה המחלקה היחידה שבה באמת לימדו איך לבנות דברים. מה שלא ידעתי למדתי בתהליך העיצוב. הרגשתי שעלי לנסות להפוך את הצורות שיצרתי בעיצוב התכשיטים למוצרים. ב-1984 זכיתי במלגה מטעם המועצה האוסטרלית לאמנויות כדי להציג תערוכה בגלריית Roslyn Oxley בסידני. יצרתי שזלונג העשוי פיברגלס מכוסה אלומיניום, שמוסמרו זה לזה. בשל המראה התעשייתי שלו קראתי לו Lockheed lounge על שם יצרנית המטוסים. יצרתי מהדורה מוגבלת של עשר כורסאות. שש מהן מוצגות במוזיאונים ברחבי העולם. זו היתה נקודת המפנה העיקרית שלי. אחר כך הוזמנתי לעבוד ביפאן עם חברת קורוסאקי, לעצב עוד מוצרי ריהוט ומשם המשכתי את דרכי ללונדון ופאריס”.באחד מראיונותיך הזכרת שאתה מושפע מאוד מהטבע. “הטבע הוא רק אחד ממקורות ההשראה שלי. עם זאת, בשבילי הטבע הוא דוגמה מושלמת למה שאני מנסה להשיג בעיצוב שלי; ביטוי לסדר ומעל הכל לפשטות. ההיגיון שבסימטריה, סדר והוכחה. נסיעות בעולם הם כנראה מקור ההשפעה הגדול ביותר שלי. אני אוהב להסתכל סביב ולהפנים את היום-יום לכל פרטיו. אני מושפע מתרבות הפופ – מוסיקה, סרטים ותרבות הנוער. אני אוהב להיטמע בתרבויות שונות וכך להבין טוב יותר איך אנשים חיים ולגלות את המשמעות הנסתרת שמאחורי אורח חייהם. למעשה, בשבילי, סיורים בעולם הם חופש. אם אני יכול לחוש את החופש, אני יכול ליצור.צרפת, לדוגמה, אובססיבית לשוני. הבחנתי שיש יותר מ-20 סוגי רמזורים במדינה אחת. זהו מספר בלתי רגיל בהשוואה למדינות אחרות. זהו כאוס ויזואלי, אך כמה מדהימה המחשבה שכל כך הרבה אנשים מקדישים את כל הזמן הזה לעיצוב רמזורים”.מה הם מקורות ההשפעה העיקריים שלך?“אני לא יכול לחשוב על קבלת השראה גדולה יותר מזו שאני מפיק כשאני יושב על חוף הים ליד סידני ומסתכל על הגלים”.האם תוכל לתאר לנו את תהליך העיצוב שלך?“אני לא מפתח רעיונות מראש. הרעיון מתגשם בתהליך העיצוב. הדבר היחיד שמנחה אותי בשלב הראשוני הוא המגבלות שמציבים בפני הלקוחות מבחינת הצורה והתקציב. אני מספק פתרונות ויזואליים המתבססים על המציאות, התפישה והניסיון האישיים שלי. רק אז הם נהפכים לרעיונות עיצוביים. בשבילי אובייקט הוא לא רק נפח או המראה שלו. מה שקורה בתוכו, בחלל שאיננו רואים, חשוב לדעתי בדיוק כמו שטח הפנים שאנו רואים. לזה אני קורא negative space.חשוב לי בהחלט לעצב אובייקט בעל אופי; כאילו יש לו אישיות. לכן, אם אני מעצב את הפריט ואז נפרד ממנו, הוא עדיין חי איפשהו ומתקיים בעצמו, בלעדי”. אתה עובד עם חברות גדולות כגון אלסי.“זה בהחלט מעניין שחברות עיצוב גדולות פונות למעצבים עצמאיים כמוני במקום להיעזר בחברות הגדולות והממוסדות לעיצוב. עיצבתי, למשל, את ה-021C, מודל ראשוני למכונית פורד. הפרויקט הזה היה בשבילי כמו 500 פרויקטים שונים במקביל. ב-1999 זה היה בהחלט תקדים. זו הפעם הראשונה שמעצב מחוץ לתעשייה המתמחה בעיצוב וייצור מכוניות עיצב לחברת פורד. תעשיית המכוניות היא דוגמה לתעשייה מרכזית הסובלת מצרות אופקים בתחום העיצוב. עכשיו כשעיצבתי מכונית, אני יודע מספיק איך מכונית פועלת כדי לבנות אחת נוספת”.ניוסון עיצב מכונית כתומה-לבנה ולה דלתות שנפתחות לכיוונים שונים ומגירה שהיא תא המטען. מכונית כזו עוד לא נראתה. הוא מספר שנהנה מהעבודה הזאת. “בדרך מסוימת אני מקבל יותר חופש יצירה, לפחות מבחינת התקציב”.היכן בעולם אתה אוהב יותר מכל ליצור ולעצב?“בעיקר במטוסים כשאני טס. זהו המקום היחיד שבו הטלפון הנייד שלי לא מצלצל”.איזו עצה תוכל להשיא למעצבים צעירים העושים את תחילת דרכם בעולם העיצוב כיום?“ליצור דברים. רק השתמש בידיך וצור!” אתה עוסק בעיצוב טוטאלי – ממוצרים יום-יומיים ועד עיצוב חללים. כיצד אתה ניגש לכל אחד מהם?“גיוון משמח אותי. זה הכל שאלה של עיצוב. אני לא רואה שום דבר משונה בעיצוב ‘הכל’. מפותחן עד למכונית. ישנם הבדלים טכניים, אך השוני העיקרי הוא קנה מידה. עיצוב מסעדה הוא פרויקט אדריכלי גדול בשבילי. אך אני לא חייב להיות אדריכל לשם כך. אדריכלים הם לא אלו שמעמידים בניינים; מהנדסי הקונסטרוקציה אחראים לכך”.איך אתה משלב ומתייחס לחומר בתהליך העיצוב שלך?“חומר הוא חלק בלתי נפרד מההיגיון העיצובי של המוצרים שאני מעצב. החומר לא רק מכסה את הצורה. חומר הוא אלמנט קונסטרוקטיבי. אני לא נעזר בו לכיסוי תכונות אופי מסוימות, אלא משתמש בו בשל המרכיבים השונים שלו. זה בדרך כלל מאפשר או מכתיב פתרונות טכניים, אם זה שימוש בפלדה המושאלת מהתעשייה האווירית, סיבי זכוכית מגלשני ים או גומי סינתטי מחליפות גלישה”.מה דעתך על גלובליזציה בעיצוב?“גלובליזציה לעולם העיצוב פירושה, יש לקוות, הפצה של השפעות ורעיונות תרבותיים; ירידה לבסיסם של הקודים המסורתיים והלאומיים לשם פתיחות אוניברסלית לעיצוב טוב, לא משנה מהו מקורו האתני והתרבותי”.מהו המוצר שהיית רוצה לעצב יותר מכל?“אני אשמח לקבל עוד משימות לעיצוב מוצרים ‘רגילים’. יהיה לי לעונג לעצב משהו שיהיה בעל השפעה ניכרת על חייהם של אנשים. אך חלום אישי שלי הוא לעשות פרויקט עם נאס”א. לעצב משהו למסעות בחלל”.