עדיין מכים בו כשהוא חם

עיצוב מגמתי

 גילום רעיונות פילוסופיים בעיצוב מוצרים

עדיין מכים בו כשהוא חם

שיטות העבודה בנפחות, אחת האומנויות העתיקות ביותר, לא השתנו בהרבה מזה אלפי שנים, מעת שהאדם גילה את הגמישות והחוזק הגלומים בברזל

מאת: טלי בן-אבי
צילום:

לידים:

שני דברים מפרידים בין העבר להווה: תנור הפחמים הוחלף בתנור גז והפטיש הידני הכבד הוחלף בפטיש הידראולי

הנפחים המקצועיים של היום שומרים על מסורת האומנות ועל שיטות העבודה שהיו נהוגות בעבר

הדוגמאות שונות זו ומזו ובכל זאת יש משהו שמקשר ביניהן – ביצירותיו של כל נפח אומן אפשר לראות את כתב ידו המיוחד

יצירות נפחות מזוהות לרוב עם הסגנון הכפרי, אולם לא אחת הן משולבות בסגנון המודרני ומוסיפות לו חום ורכות

רחש האש הבוערת והלמות הפטיש קידמו את פניי בביקורי בסדנת היצירה של איתן ליברמן, יצירות ברזל. לרגע התעוררה בי התחושה של מסע אל העבר. סדנים בצורה קלאסית הניצבים על גזעי עץ עבותים, צבתות מסוגננות ועבודות ברזל בתהליך הייצור פזורים באולם מרווח, שבו שוקדים על עבודתם בעלי אחד המקצועות העתיקים בעולם.
בפינת האולם ניצב תנור דומם שהופעל בעבר הלא רחוק על ידי פחמים, העתק מדויק של התנורים שהיו נהוגים בעבר. שני דברים מפרידים בין העבר להווה: תנור הפחמים הוחלף בתנור גז והפטיש הידני הכבד הוחלף בפטיש הידראולי המופעל על ידי דוושה רגלית. שאר פעולות עיבוד החומר נשארו כמו בעבר: ליבון הברזל בכור היתוך עד קבלת גוון אדום לוהט והלמות פטיש שבעזרתה מתקבל העובי הרצוי להמשך יצירת הדוגמה המיוחלת.
תשובתו של ליברמן למבטי השואל שנח על הסדן הפתיעה אותי. "05 אחוז מפעולות עיצוב המוצרים נעשים בעבודה ידנית על גבי הסדן, בשיטות העבודה המסורתיות שנעשו בעבר", הוא מספר.
הנפחות, אחת האומניות העתיקות ביותר, החלה בייצור כלים פונקציונאליים לשימושו של האדם, כמו סכינים, חרבות, מנעולים, מפתחות, חגורות צניעות, פרסות וצלצלים, ועוד כלים רבים שסייעו לאדם בחיי היום יום. עם הזמן, בזכות גמישותו של הברזל מחד גיסא וחוזקו מאידך גיסא, החלו לייצר ממנו כמעט כל דבר שהאדם נזקק לו. הברזל גם שולב במבנים, אם למטרות הצמדה וחיזוק ואם למטרות קישוט ודקורציה.
לבניינים נוספו שערים, מרפסות, מעקות, ואף ארונות, כיסאות וכספות ששרידים מהם מתקופות עתיקות אפשר היום לראות במוזיאונים. הנפח היה באותה עת דמות מכובדת ונערצת וסוד אומנותו עבר מאב לבן במשך הדורות.
"הנפחים המקצועיים של היום שומרים על מסורת האומנות ועל שיטות העבודה שהיו נהוגות בעבר", מסביר ליברמן כשעיניו זוהרות. "פעם בשנתיים נערכת בצ'כיה תחרות נפחים שבה הם מתבקשים ליצור כלים שימושיים, חרבות לדוגמה. האם ידעת שאחת הדרכים לקבוע אם החרב עשויה כראוי היא להקשיב לצליל הנשמע כשמקישים עליה?"
דוגמאות רבות של שערים, דלתות, מעקות, סורגים ואפילו כיסאות ראיתי באולם התצוגה הצמוד להיכל היצירה. הדוגמאות שונות זו מזו ובכל זאת יש משהו שמקשר ביניהן. "יצירותיו של נפח הן כמו כתב יד", אמר ליברמן. "אנשים שמכירים את עבודתי אומרים לי לא אחת: 'ראינו שער שלך במקום מסוים', ולעתים רחוקות מאוד הם טועים". היום אפשר אמנם לשלב בעבודות הברזל אלמנטים מוכנים הנרכשים באירופה ובמזרח הרחוק, אך אף על פי כן המראה הכללי של מוצר מוגמר תמיד ישויך לנפח, ששפתו היא מובהקת ואמירתו מקצועית.
את ההבדלים הקטנים אך המשמעותיים יוצרים החיבורים בין האלמנטים הרבים במוצר המוגמר. ליטוש מדוקדק והסתרת ההלחמות על ידי חבקי ברזל מעובדים, סיומות מעוגלות ומדויקות ונגיעה אישית יוצרים את החותם האישי.
סגנון היצירה של ליברמן שייך לאומנות היצירה באירופה. על פניו נראה שיצירותיו הולמות את הסגנון הכפרי יותר, אולם הן משולבות לא אחת בבתים מודרניים, שבהם הן מוסיפות למראה המינימליסטי ניחוח מרכך המשתלב במראה הכללי.
גם הנושא האקולוגי תופס מקום נכבד בעיבוד הברזל. חלק מחומרי הגלם, שליברמן רוכש באירופה, מיוצרים ממסילות רכבת ישנות שפורקו, במזרח אירופה, ורותכו למטילים בצורות שונות. מוצרי ברזל מוגמרים שפורקו נמכרים למפעלים המתמחים במחזור ברזל. לדברי ליברמן, בשימוש בברזל ממוחזר חשוב לשים לב שאין זו סגסוגת ברזל, שהחלודה תוקפת אותה ביתר קלות והיא עמידה פחות.
ליברמן אומר שאין צורך לחשוש שהעבודות יחלידו, שכן כל מוצריו עוברים בתום היצירה תהליך גלבון למניעת החלדה וצביעה בצבעים דו רכיביים. חלק מהעבודות מוחלדות בכוונה כדי לשוות להן מראה עתיק.

*קיבוץ חורשים – 5977325-050 – 5444209-30 – li.oc.lezraby.www