Abitare il Tempo
תערוכת הרהיטים בורונה, העיר שבה שיקספיר כתב את המחזה הנודע "רומיאו ויוליה", חגגה השנה 25 שנים
מאת: חדווה אלמוז
לידים
סימון מיקלי, מעצב איטלקי מבטיח, עיצב את הביתן שלו עם קירות ירוקים וציורים של חיפושיות. רהיטים המיועדים לחוץ תפסו שטח נרחב מהיריד, ואין זה יוצא דופן.
בשנה השביעית של התערוכה נפתחו שעריה למציגים מכל העולם. למגמת הפתיחות סייעה תנועת האקלקטיות שסחפה את העולם
בשנת 1996 הצטרפו מארגני התערוכה לתנועה הבינלאומית לשמירה על הקיים. הקריאה העולמית הביאה לאביטרה אל טמפו את תהילתם של גדולי המעצבים
רוח רעננה של אתניות החלה לנשב בעולם בחודש מאי 1986, מגמות הייצור בתעשיית הריהוט האיטלקי עברו בדיקה מחודשת ונוצר כר נרחב לניסיונות בעיצוב.
האוצר, קרלו ארנדורי, וחברת תערוכת ורונה בישרו לעולם, באותה שנה, על תערוכת עיצוב חדשה, 'Abitare il Tempo בעיר ורונה באיטליה, שמתקיימת מאז מדי שנה בחודש ספטמבר. מגמת השינוי, בתקופה ההיא, הייתה להוגי רעיון התערוכה הבטחה להצלחה שאכן לא אכזבה.
ארנדורי וחברת תערוכת ורונה עלו על מפת העיצוב העולמי עם תערוכה שהתמקדה בעיצוב פנים ודקורציה, והתבססה בעיקר על חברות איטלקיות שהציגו קולקציות מקומיות קלאסיות. התערוכה גרמה לחלק מהיצרנים להתחיל בניסיונות ובחיפושים אחרי השפעות מהעולם שיביאו את החידושים לתעשייה המקומית.
בשנת 1992 נפתחו שערי התערוכה למציגים מכל העולם. למגמת הפתיחות סייעה תנועת האקלקטיות שסחפה את העולם. התפיסה האקלקטית נכנסה בתפרים שבין הקלאסי למודרני, בין האומנות לתעשייה הממוכנת, בין ההייטק לטכנולוגיה הקיימת, ובין הגדול לקטן. האקלקטיות אפשרה למציגים לחרוג מהמקובל ועם זאת לא להסתכן באוונגרדיות קיצונית.
בשנת 1996 הצטרפו מארגני התערוכה לתנועה הבינלאומית לשמירה על הקיים. הקריאה העולמית הביאה לאביטרה אל טמפו את תהילתם של גדולי המעצבים בעולם, שחלקם היו אז בתחילת דרכם. ואני פסקה ויוליו קפליני, אוצרי התערוכה באותה שנה, גייסו לתערוכה שמונה מעצבים, ובהם טום דיקסון, קונסטנטין גרצ'יץ', רוס לבגרוב וג'ספר מוריסון.
הצלחת התערוכה, באותה שנה, החזירה את צמד האוצרים לתערוכה נוספת בשנת 2000. לתערוכה זו נתנה את תמיכתה המקצועית לא אחרת מאשר פאולה אנטונלי, אוצרת העיצוב במוזיאון מומה בניו יורק.
מארגני התערוכה הבינו שכדי לשמור על מקומם בעולם העיצוב הם חייבים לחדש. ומשנת 2002, בנוסף לתצוגות מקומיות ובינלאומיות, החלו לחלק פרסים. הראשון שזכה היה אטורה סוטסאס.
השנה, בעת שהתערוכה חוגגת 25 שנים לקיומה, זכה בפרס אלברטו אלסי, דור שלישי למשפחה שבשנת 1970 הקימה את אחת החברות המוצלחות ביותר בעולם לקידום ושיווק פרטי עיצוב.
אלסי, המכהן כנשיא, אחראי גם על אסטרטגיית השיווק, התקשורת וניהול העיצוב בחברה. בין עיסוקיו הוא אף מוצא זמן להרצות באוניברסיטאות בעולם ולהתעסק בהוצאה לאור.
גם השנה הבינו מארגני התערוכה את הלך הרוחות בעולם. כך בלט בתערוכה החיבור בין החוץ לפנים וההתייחסות לעיצוב החוץ כאל עוד חלל בבית. מגמה זו הורגשה והודגשה הן בתצוגה והן באירועי יחצנות, שהזמינו את המציגים, המעצבים והעיתונאים שביקרו בתערוכה לחלוק עם היזמים שעה קלה של התרגעות.
תגובות