בוחרים רצפה – והפעם על חומרי הריצוף ה"רכים"

…והפעם על חומרי הריצוף הנחשבים "רכים": פרקט, שטיחים ופלסטיק. סוגים, דרכי טיפול ואחזקה, הצעות ועצות.הפרקטהמראה הטבעי, הגוון החמים, הטקסטורה הייחודית והמחירים האטרקטיביים הפכו את הפרקט לפופולארי ונפוץ גם בישראל. הפרקט מיובא בעיקר  מאירופה, ארה"ב ואפריקה, שם הוא מקובל כבר מאות שנים.  בעבר נתפסה רצפת העץ כנטע זר בעיצוב הבתים בארץ, בעיקר בשל האקלים החם והשימוש המסורתי בחומרים מקומיים, אבל בשנים האחרונות החשדנות כלפיו פחתה.  סוגי הפרקט השונים מוצעים כיום במספר גדול של גוונים וצורות הנחה, שמשתלבים היטב עם כל החומרים  המשמשים לעיצוב הבית, כמו זכוכית, בטון, נירוסטה, ברזל וכמובן עץ גושני.  תכונות  הפרקט:הפרקט מעניק יופי ואווירה ייחודית לכל בית. הפרקט שומר על טמפרטורה נעימה גם בחורף והוא נעים למגע כף רגל יחפה. הוא משתלב עם מרבית  סוגי הריצוף, כמו אבן, בטון, קרמיקה ואריחי "סומסום", וכך ניתן לשלב בתוך רצפת הפרקט אריחים בעלי דוגמאות שונות וליצור מעין שטיחים דקורטיביים.  לכל סוג פרקט יש צבע ומרקם שמייחדים אותו. כשבוחרים את סוג העץ והגוון יש להתחשב בכמות האור הנכנס ולהתאים את צורת ההנחה ואת צפיפות הדוגמא לנתוני החלל. אשליית גודל ומרחב ניתן ליצור על ידי הנחת לוחות הפרקט בכיוונים שונים ובאמצעות בחירה בלוחות חלקים.  הפרקטים מתאימים  לכל סגנונות הריהוט, מסגנון עתיק ועד למראה מודרני. היתרון המשמעותי הטמון בריצוף מסוג זה הוא מהירות ההתקנה. לעומת זאת, חסרונו הבולט מהיותו חומר טבעי וככזה הוא רגיש  ובעייתי. הפרקט משנה את גווניו במהלך השנים. כאשר שינוי הגוון מתרחש בכל השטח בצורה אחידה, המראה המתקבל הוא טבעי, מיושן ויפה, אך כאשר שינויי גוון מתרחש רק באזור מסוים כתוצאה מחשיפה לקרני השמש או מהסתרתן ע"י רהיט, עלול להיווצר מראה פגום ולא טבעי.  הפרקט נתון לשחיקה גבוהה, ומבחינה זו החול הוא אויבו הגדול ביותר. כאשר נאסף חול על גבי רצפת הפרקט החול מתנהג כנייר זכוכית וגורם לשחיקה. על מנת למנוע הצטברות של חול, מומלץ להניח שטיח לניגוב רגליים בכניסה לבית וכן לטאטא את הרצפה בתדירות גבוהה.  כמו כן, אפשר לחדש את רצפת הפרקט על ידי שיוף וחידוש הלכה. הפרקט הוא חומר דליק  יחסית לרצפות אחרות, וכדי להתגבר על כך נוהגים למרוח עליו לכות מיוחדות המשהות את זמן ההתלקחות. גם מים ולחות אינם חביבים על הפרקט, ולכן כדאי להתקין בתחתית הרצפה יריעות של זפת או שעם.  במקרה של הצפה עלול הפרקט להיפגע באופן בלתי הפיך, אך גם את הסכנה הזאת ניתן למנוע באמצעות מריחת חומר שעווה שסותם את החורים ומונע כניסה של מים.  סוגי פרקט:נהוג להבחין בין פרקט טבעי לפרקט תעשייתי. הפרקט הטבעי עשוי משכבות עליונות של עץ אמיתי, ואילו בפרקט התעשייתי (הנקרא גם פרקט "למינציה")  השכבה העליונה עשויה פורמייקה. בתוך קבוצת הפרקט הטבעי ניתן למצוא פרקט מעץ גושני מלא, פרקט טבעי תלת שכבתי ופרקט פורניר.סוגי העצים הנפוצים הם: בוק, אלון, דובדבן ומייפל. טיב העץ  נקבע על ידי קריטריונים של דרגות קושי, רמת שחיקה, גוון וטקסטורה. ככל שיש בו פחות "כתמים", שינויי גוון וטקסטורה "משוגעת" – כך נחשב העץ לאיכותי יותר. פרקט מעץ מלא פרקט מעץ מלא הוא פרקט בעל שכבת עץ אחת בעובי שבין 12 מ"מ ל- 24 מ"מ במראה טבעי וייחודי של "הדבר האמיתי". רצפת פרקט מעץ גושני מלא דורשת התקנה מיוחדת. הרצפה מגיעה על פלטות מיוחדות שממוסמרות לתשתית עץ או גומי. משך ההתקנה של העץ המלא ארוך יחסית ודורש מיומנות גבוהה, ולכן מחירו גבוה יחסית לסוגים אחרים. הפרקט  מגיע בלוחות בודדים ותהליך עיבודו ויישומו  נעשה בבית הלקוח, כולל השיוף ומריחת הלכה. טיב ההתקנה תלוי בעבודת  המתקין ובמידת מקצועיותו. פרקט תלת  שכבתי. פרקט העשוי משלוש שכבות עץ, שהמודבקות בלחץ זו על גבי זו בכיוונים מנוגדים המונעים את התעוותות העץ. השכבה העליונה עשויה עץ קשה ואילו השכבות התחתונות עשויות עץ רך.  עוביה של השכבה העליונה צריך להיות 4 מ"מ לפחות, ובסך הכל מגיע הפרקט לעובי של 14 מ"מ (סטנדרטי), דבר המאפשר ליטוש וחידוש עד עשר פעמים. לפרקט התלת שכבתי גימור מוקפד ואחיד, והוא מגיע מוכן מהמפעל כשהוא מרוח בשש שכבות של לכה. פרקט  לימינציה  הנקרא גם פרקט סינתטי או פרקט מתועש, נראה בעיקר במקומות ציבוריים ומסחריים בשל עמידותו הגבוהה. כיום נכנס הפרקט הסינתטי גם לשימוש ביתי, בעיקר בשל עמידותו ומחירו הזול.  סוג אחד הוא פרקט הפורניר שעשוי משתי שכבות: שכבת סיבית שעליה מודבקת שכבה עליונה של פורניר. שלא כמו פרקט מעץ מלא, פרקט פורניר אינו ניתן לחידוש כיוון  ששכבת הפורניר דקה מידי. הוא מגיע מוכן מהמפעל כשעליו כל שכבות הלק הנדרשות. הסוג השני הוא למעשה חומר דמוי עץ, נטול עץ לחלוטין, שעשוי מפורמייקה או מלמין בתוספת דבקים דחוסים. החומר המתקבל דומה מאוד לפרקט טבעי, אך עמידותו  בשחיקה גבוהה יותר. שיטות להתקנת פרקט:שיטת התקנת הפרקט תלויה בסוג הפרקט ובתשתית הרצפה הקיימת.  קיימים שני סוגי פרקט עיקריים: אלו העשויים במבנה "זכר – נקבה" ואלו המורכבים בשטח. פרקט "זכר – נקבה" עשוי  לוחות  בגדלים סטנדרטיים, כשבצד אחד של הלוח ישנה בליטה ובצד השני שקע, וכך מחברים בקלות לוח ללוח. היתרון בשיטה זו מתבטא במניעת תזוזה של לוחות העץ כיחידות נפרדות. הסוג השני  הוא פרקט אשר הנחתו וליטושו מתבצעים בשטח. את הפרקט מדביקים על פי רוב לרצפה, ומתחתיו מניחים את התשתית (יריעות של גומי מסיבי). מחיר ההתקנה כולל על פי רוב תשתית סטנדרטית. קיימות שתי שיטות הנחה:   שיטת ההדבקה,  שנעשית בשלושה מקומות – בין לוחות הפרקט, בין הפרקט לגומי ובין הגומי לרצפה.שיטת ההנחה ה"צפה" – שבה לוחות הפרקט מוצמדים זה לזה בעזרת דבק ומונחים על גבי יריעה פוליאוריטנית גמישה. שיטה זו מעניקה למשטח תחושה של רכות ומשמשת גם כמבודד אקוסטי, והיא הנפוצה ביותר משום קלות הביצוע והעלויות הנמוכות.  בהנחת הפרקט נהוג להשאיר "תפר  התפשטות" חבוי מתחת לפנל (של 1 ס"מ) על מנת לאפשר לפרקט לנוע – להתרחב ולהתכווץ. זמן ההתקנה תלוי במקצועיות המתקין. בממוצע מרכיבים 25 מטר ביום עבודה. בכל שיטת התקנה המשטח חייב להיות מפולס, יבש  ונקי משומנים ומאבק. טיפול בפרקט.בדרך כלל מטפלים ברצפת הפרקט על ידי מריחה של שכבות לכה ( עד 5-6 שכבות). ככל שהלכה איכותית יותר – הפרקט יהיה עמיד יותר. קיימים סוגים שונים של לכות: לכות אקריליות – ידידותיות לסביבה, לא רעילות ונוחות לעבודה, אשר מעניקות מראה טבעי ולא מבריק, וכן לכות פוליאוריטניות שיוצרות ציפוי שקוף חלקית.  הלכות הפוליאוריטניות הן חזקות יותר ומיועדות למקומות עם רמת שחיקה גבוהה. הלכות האיכותיות הן אלה המוחדרות לעץ ויוצרות שכבת מגן קשיחה וטבעית.  ברצפת פרקט מעץ גושני ותלת שכבתי נהוג לטפל כיום גם בשמן גם בשמן מיוחד אשר נספג בעץ ומעניק לו מראה מיושן כמו עתיק (השמן  אוטם את השכבה העליונה וניתן למרוח אותו בשיטת ה"עשה זאת בעצמך").  חשוב לציין, כי פרקט תלת שכבתי, פרקט פורניר וכן רוב סוגי הפרקט הטבעי מגיעים  מהמפעל כשהם כבר מרוחים בלכה. את רצפת הפרקט הטבעי אפשר לחדש מידי פעם באמצעות ליטוש. ככל שלוחות העץ עבים יותר – כרך אפשר ללטש את הרצפה יותר פעמים. לאחר הליטוש מורחים את הפרקט בשכבות של לכה.  פעולת הליטוש נעשית בממוצע אחת ל 10 שנים (וכמובן יש לכלול זאת בחישוב העלות הכוללת של הרצפה). פרקט בגימור שמן מהווה אחוזים בודדים בלבד משוק הפרקט.  הגימור המתקבל הוא מט לגמרי שכן בלי הלכה אין החזר של אור.פרקט כזה דורש מריחת לכה או ווקס מידי חודש. כיום מוצעים סוגים חדשים של פרקט בגימור שמן, שמגיעים עם לכת- שמן מיוחדת ונטולת ברק, וכך נחסך הטיפול התקופתי. תחזוקת הפרקט:בכניסה לבית מומלץ להניח שטיח ניגוב בעל שערות גבוהות, שיפחית כניסה של חול ולכלוך. חובה לבודד  את רגלי הריהוט בעזרת מגיני גומי או לבד, ומומלץ להניח משטחי הגנה מתחת לכיסאות עם גלגלים.רצוי לשאוב או לטאטא את הרצפה לעיתים קרובות ולנקות בעזרת  מטלית לחה בלבד (עם או בלי חומר מיוחד לניקוי פרקט). אין לשפוך נוזלים או מים, ויש להימנע מיצירת שלוליות של מים או של כל נוזל אחר על הרצפה .  אין לנקות את הפרקט בעזרת אקונומיקה או חומצות ניקוי למיניהן. ניקוי והברקת רצפת פרקט ייעשו רק עם חומרים מיוחדים הנמכרים ברשתות השיווק.  שטיחי פלסטיק שטיחי הפלסטיק משמשים לריצוף ברחבי העולם כבר למעלה משישים שנה. עד כה נעשה בהם שימוש נרחב דווקא בתחום התעשייה, אך לאחרונה החלו להכניס אותם גם אל תוך הבית. החומר עמיד בשחיקה, זול לאחזקה ובעל תכונות אקוסטיות משובחות.  הוא קל להתקנה, עומד בדרישות תקני האש הישראליים, והחשוב מכל – הוא מאפשר  לעצב את החדר תוך שימוש בצבעים מגוונים  ובטקסטורה מעניינת בעלות נמוכה יחסית.ניתן למצוא מגוון אדיר של שטיחי פלסטיק בשלל צבעים ודוגמאות עדכניות: שטיחי פלסטיק  בסגנון תעשייתי, שטיחים דמויי עץ או שיש, שטיחים עם טקסטורות מותזות צבע, עם דוגמאות מופשטות, ועוד.   סוגי שטיחי פלסטיק.שטיחי P.V.C . ( פולי – וינייל – כלוריד) נקראים גם יריעות וינייל. יריעות הפי.וי.סי משווקות במגוון רחב של איכויות ודוגמאות, כשהסוגים הטובים ביותר מכילים כמות גבוהה של פי.וי.סי.  את היריעות ניתן  להניח באמצעות הדבקת השוליים בלבד.  בסוגים האיכותיים של החומר קיים ריפוד אחורי שמעניק לרצפה מגע רך ושקט. החומר אטום למים, לשמן, ולחומרים כימיים אחרים. שטיחי גומי – עשויים מסוגי גומי שונים. שטיח הגומי עמיד יותר משטיח הפי.וי.סי אך קשה יותר לניקוי. שטיחי הגומי מוצעים גם בדוגמאות מובלטות כדי  למנוע החלקה.  לינוליאום – כמעט שאינו משווק יותר לאור הצלחתם של שטיחי הפי.וי.סי. הלינוליאום מאריך ימים, אך נוטה להירקב עם חדירת מים תחתיו.את שטיחי הפלסטיק ניתן ליישם בכל החדרים, כולל אמבטיות ומטבחים. לפני ההתקנה יש להכין את הרצפה המיועדת ולנקותה  מפסולת או ממפגעים אחרים. חשוב לציין שטיח הפלסטיק לא יסתיר הבדלי גובה ברצפה, ולכן מומלץ לפלס את הרצפה מראש. לאחר הנחתו מומלץ לא לדרוך על השטיח לפחות 24 שעות.   בחירת דוגמת השטיח.שטיחי הפלסטיק מוצעים במבחר דוגמאות וגוונים. דוגמה גדולה שחוזרת על עצמה איננה מומלצת לחדר קטן. דוגמה  גאומטרית  תקשה על החיבורים בין היריעות, לעומת דוגמאות אקראיות, כגון: עננים, התזת צבע, דוגמאות דמויות שיש  או תבליטים, שמקלות  על החיבור. משבצות או דוגמאות של פסים אנכיים או אופקיים מבליטות  את מידות החדר והופכות  לדומיננטיות, וכדאי להתחשב בכך.  תחזוקת שטיחי הפלסטיקהחומר אומנם עמיד וקל מאוד לתחזוקה, אך מומלץ בכל זאת להשתמש בחומרי ניקוי מיוחדים על פי המלצת היצרן. חומרי ניקוי אינם מתאימים עלולים לשחוק את החומר ולפגוע בפני השטח. מומלץ לטאטא את השטיח באופן קבוע  ולעיתים אף לשטוף אותו קלות. כדי לחדש שטיח פלסטיק שדהה, אפשר למרוח עליו  שכבת ציפוי נוזלית.    שטיחי סיביםשטיח "מחמם" את האווירה בבית, מוסיף צבע, מגדיר אזור וממלא חלל, והוא גם מבודד אקוסטי מוצלח. שטיח מקיר לקיר יכול להיות פתרון מוצלח וזול במקרה של רצפה פגומה, והוא מקובל מאוד במשרדים, חנויות, חדרי שינה וחדרי ילדים.  בשנים האחרונות נכנסו לשימוש שטיחים מסיבים טבעיים (סיבי קוקוס, סיזל, סי- גראס או המפ- HEMP ) המוצעים בגוונים ובעיבודים שונים. המראה הטבעי של שטיח הסיבים וצבעו הניטרלי משתלבים עם כל ריהוט וסגנון. סוגי שטיחים:שטיח מצויץ – זהו שטיח בו החוטים (השיער) קשורים ומודבקים לתשתית דמויית יוטה סינתטית. סיבי השיער מיוצרים מחומרים שונים, כגון: צמר, ניילון, אקרילן, פוליאסטר או פופיפורלן. יש לוודא כי השטיח עומד  בדרישות התקן הישראלי (ולא בדרישות ארץ מוצאו של השטיח). תכונות השטיח ואיכותו תלויות במספר  פרמטרים: סוג הסיבים, צפיפות השיער וגובה השיער, כמו גם מספר הלולאות או הציצות ליחידת שטח והציפוי הנדרש בגב השטיח.שטיח לולאות -שטיח בו הלולאות עשויות מחוטים המשכיים.שטיח שעיר – שטיח בו הלולאות חתוכות. עמיד פחות משטיח הלולאות.שטיח לבד – שטיחי לבד אינם ארוגים ולכן הם נפרמים בחיתוך. ייצורם זול והם נוחים להדבקה.דרישות התקן לשטיחים (רשימה חלקית): פני השטיח – ללא חוטים קרועים.שיער – ללא קרחות ובעל גובה אחיד.גימור השפה – ישר ולא גלי.תשתית – ללא פגמים וחורים. שיטות להתקנת שטיחיםהדבקה – שיטה המאפשרת ביצוע מהיר ומתאימה למקומות בהם ניתן להדביק את השטיח ישירות על גבי הרצפה. את השטיח ניתן להדביק על מצע כדי לשפר את הרכות ואת הבידוד האקוסטי. השטח המיועד להדבקה חייב להיות נקי מאבק ומשומנים.  יש להדביק את השטיח עם דבק המומלץ על ידי יצרן השטיחים, ולאחר ההדבקה יש לנקות את כתמי הדבק מהשטיח ומהקירות.מתיחה – מדביקים מצע של ספוג על הרצפה ומקבעים, בצד קירות החדר, סרגלי עץ דקים עם שיני מתכת (כמו מסרק) שעליהם ייתפס השטיח. יתרונה של השיטת הזו הוא  בנוחות המושגת על ידי המצע הספוגי, שעשוי מחומרים שונים כמו: פלציב, גומי ועוד.לפני  התקנת השטיח יש לתכנן מראש את מקומות החיבור בין חלקי השטיח ואת כיוון הנחתו. כדאי לשאוף למספר תפרים מינימלי ומומלץ לא לשנות את כיוון ההנחה מחדר לחדר. יש להתחשב בספי הדלתות, הצנרת, ובחיבור  השטיח עם חומרים אחרים (רצפה ,פנלים ועוד). פנלים  אפשר להתקין  מהחומר שממנו עשוי השטיח עצמו,  או לשלב פנלים  מעץ, פלסטיק או מתכת. ניקוי ואחזקה -כתמים ולכלוך יבלטו במיוחד על שטיחים בגוון בהיר ואחיד. כאשר על כל שטח החלל מונח שטיח מקיר לקיר סיכוייו להישמר טובים יותר, שכן רצפות של טראצו, אבן או שיש מייצרות לכלוך הגורם ל"הזדקנות" השטיח.  מומלץ לשאוב את השטיחים בתדירות גבוהה באמצעות שואב אבק אפקטיבי, שכן האבק מתמקם במעמקי השטיח ומחליש אותו. כדאי להזמין מידי פעם חברה מקצועית שתנקה אותו ביסודיות. רצפות בטון דקורטיביותהחידוש האופנתי  האחרון בתחום הריצוף הן רצפות הבטון שמופיעות כיום במשרדים, חנויות, מסעדות ואתרים מעוצבים אחרים, וכן בדירות ובבתים פרטיים. רצפת הבטון הדקורטיבית היא למעשה יציקת בטון שמוסיפים לה חומר נגד שחיקה ופיגמנטים שונים (אם לא מעוניינים בצבע הבטון הטבעי).  קיימות שתי אפשרות ליצירת רצפות בטון: האחת היא משטח בטון מוחלק, בתוספת צריבה הנעשית כאשר הבטון "יבש". לצריבת הבטון מחדירים צבעי פטינה היוצרים ריאקציה ואפקטים מעניינים באין ספור גוונים. (יום לאחר היציקה, כאשר חורצים "תפרים" המיועדים למניעת סדקים במשטח הבטון,  אפשר להוסיף פנלים מחומרים שונים ואלמנטים דקורטיביים אחרים).  אפשרות נוספת היא שיטת ההטבעה בבטון, המתבצעת בעזרת תבניות גומי כשהבטון עדיין רך. תבניות הגומי מחקות את המראה והמרקם של אריחי אבן, צפחה וחומרים אחרים. המרצפים המוטבעים ומשטחי הצריבה  מקובלים לריצוף משטחי חוץ וכיום גם לריצוף פנים הבית. עלות המוצר נמוכה יחסית לריצוף בחומרים אחרים, והיישום מהיר. לאחר יישומה של רצפת הבטון מומלץ למרוח עליה סילר.  הסילר הוא תכשיר הספגה שאוטם את הבטון, מונע ספיגה והכתמה ובעיקר "מחייה" את צבעו ומבריק אותו. ישנן שלוש משפחות של סילרים: סילר אפוקסי, סילר פוליאוריטן, וסילר אקרילי על בסיס מים או טינר. את רצפות הבטון מבצעות חברות מיוחדות אשר עוסקות ביציקות בטון גם למשטחים חיצוניים.